שולחן ערוך יורה דעה

סימן רכ״ג – דין המדיר בנו לתלמוד תורה

4 סעיפים · 3 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

המדיר עצמו מהנאת בנו כדי שלא יתבטל הבן מלימודו בשבילו מותר הבן (א)למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר ולצלות לו דג קטן וכן מותר לקנות לו מהשוק מה שצריך אם הוא אדם שאין דרכו לקנות בעצמו או אם היא אשה שהדירה את בנה:

באר היטב (1)

(א) למלאות. דמסתמא ממילי זוטרי כי האי דליכא בהו ביטול תורה כ"כ לא אדריה וכתב הפרישה ולפ"ז אפשר באב שהדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה אסור לעשות לו אפי' דברים אלו דלא כהרמב"ם וכ"פ הב"ח:

סעיף ב׳

האומר לבנו הרי אתה אסור בהנאתי או שנשבע שלא יהנה בו אם מת יירשנו אסור עליו הנאתו ופירש בין בחיי בין במותי אם מת לא יירשנו. (וע"ל סי' רט"ז):

סעיף ג׳

אסר בנו מהנאתו ואמר אם יהיה בן בני זה תלמיד חכם יקנה בני זה נכסי כדי להקנותם לבנו הרי זה הבן אסור בנכסי האב ובן הבן מותר בהם אם יהיה (ב)תלמיד חכם כמו שהתנה:

באר היטב (1)

(ב) ת"ח. משמע אם לא היה בן הבן ת"ח גם בן הבן אסור דה"ל כאילו פירש שאם לא יהיה ת"ח שגם הוא יהא מודר מנכסיו כמו הבן וכ"פ הב"ח:

סעיף ד׳

זה הבן האסור בירושת אביו אם (ג)נתן ירושת אביו לאחיו או לבנו הרי זה מותר וכן אם פרעם בחובו או בכתובת אשתו וצריך להודיעם שאלו נכסי אביו שאסרם עליו:

באר היטב (1)

(ג) נתן. כ' הב"ח דוקא בדיעבד אם נתן או פרע וכו' מותר ולא קאי באיסור נדר אבל לכתחלה אסור וכתב הש"ך נראה דלמאן דאסר לעיל סימן רכ"א בפריעת חוב ברור או משכון צ"ל דמיירי הכא בחוב בע"פ וכה"ג שאינו חוב ברור:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.