שולחן ערוך יורה דעה

סימן רכ״ב

1 סעיפים · 3 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

מי שהתנו מודר הנאה ממנו ורוצה ליתן טעות לבתו. ובו סעיף אחד: המודר מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות כדי שתהא נהנית בהם ומוציאה אותם בחפציה הרי זה נותן לה ואומר לה הרי המעות הללו נתונים לך במתנה (א)ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא יהיו למה שאת נותנת לתוך פיך או למה שתלבשי וכיוצא בזה ואפי' אמר על מנת שאין לבעליך רשות בהם אלא מה שתרצי עשי בהם לא קנה הבעל ומה שתרצה תעשה בהם אבל אם נתן לה מתנה ואמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהם ולא פירש שתהא המתנה הזאת לכך ולכך או למה שתרצה תעשה בהם הרי זה יקנה אותה הבעל לאכול פירותיה ודבר זה אסור שהרי הוא אסור בהניית (ב)חותנו ויש אומרים דאפי' (ג)באומר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהם ומה שתרצי תעשי בהם קנה הבעל ואסור בהם:

באר היטב (3)

(א) ובלבד. כתב הש"ך אבל אם לא א"ל אלא המעות הללו נתונים לך ע"מ שתהיה אוכלת ולובשת ולא א"ל ע"מ שאין לבעליך רשות בהן פשיטא דיזכה בהן הבעל ואסור עכ"ל וכתב רש"י במשנה דבמקום שמותר לתת לבתו יכול הבעל ליהנות ממנה דמשל אשתו הוא נהנה:

(ב) חותנו. כתב הט"ז וא"ל למה לא יהיה מותר לתת סתם מתנה לבתו דהא חתנו ודאי לא יעשה איסור ולא יהנה מהמתנה די"ל כיון שעכ"פ זכה במתנה בקבלת אשתו ה"ל כאילו קבל בעצמו ולפ"ז נראה ברור דאף אם גם החתן הדיר עצמו מנכסי חמיו לא מהני שיחן חמיו מתנה לאשתו דמ"ש הדיר גם הוא מהדירו חמיו ותו דגרע טפי דנדרו יכול להתיר וירצה ליהנות ממנו ע"כ לא מהני כלל מה שהדיר ג"כ בעצמו ודלא כפרישה ע"ש:

(ג) באומר. כיון דאינו מפרש בהדיא לצורך מה נתנן לה הוי מתנה לכל דבר ותו לא מהני ע"מ שאין לבעליך וכו' ובא"ע סי' פ"ה סי"א סתם המחבר כסברא הראשונה ולא הביא דעת הי"א וכתב הב"ח דנראה בפלוגתא דרבוותא לענין נדרים הולכין לחומרא וגבי ממונא קולא לנתבע וחומרא לתובע ומי שמוחזק המע"ה עכ"ל הש"ך:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.