סימן רכ״ד
סעיף א׳
מי שאמר נכסך עלי חרם. ובו סעיף אחד: ראובן שאמר לשמעון הריני עליך חרם או הרי אתה אסור בהנאתי ראובן מותר בהנאת שמעון ושמעון אסור בהנאת ראובן ואם אמר לשמעון הרי אתה עלי חרם ראובן אסור בהנאת שמעון ושמעון מותר בהנאת ראובן הריני עליך חרם ואתה עלי שניהם אסורין ליהנות זה מזה ומותרים בדברים שהם בשותפות לכל ישראל כמו הר הבית והעזרות ואסורין בדברים שהם בשותפות לבני אותה העיר כמו בית הכנסת והתיבה והספרים ומה (א)תקנתם שיקנו חלקם שיש להם בו לאחר ונמצא שאין אחד מהם נהנה משל חבירו וי"א שהם מותרים בכל דבר שאין בו דין (ב)חלוקה: הגה ומי שהשאיל ביתו לבית הכנסת יש בתקנת ר' גרשון שאינו רשאי לאסרה על א' מבני הקהל אא"כ יאסרנה על כולם: (ב"י בשם א"ח וכל בו סי' קי"ו):
באר היטב (2)
(א) תקנתם. היינו מדינא אבל מצד התקנה כב"י שהורו הראב"ד וכל חכמי דורו שאין אדם יכול לאסור חלקו מבהכ"נ ולא מספרים ואם אסר אין איסורו איסור וכ"כ הב"ח עיין בא"ח סי' קנ"ג סט"ו עכ"ל הש"ך:
(ב) חלוקה. כלומר בבהכ"נ וכה"ג אין בהם דין חלוקה דמותר וכן נראה עיקר בש"ס ש"ך אבל הט"ז כתב דבש"ס משמע דבבהכ"נ יש בו דין חלוקה ואסור כדעת ראשונה שכתב המחבר ע"ש ועיין בא"ח סי' קנ"ג סי"ז:
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.