שולחן ערוך יורה דעה

סימן רי״ט – דין הנודר בלא קביעות זמן

3 סעיפים · 2 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

מי שנדר או נשבע לישא אשה או לקנות בית וכיוצא בו ולא קבע (א)זמן אין מחייבין אותו לישא או לקנות עד שימצא הראוי לו:

באר היטב (1)

(א) זמן. לאו דוקא אלא ה"ה קבע זמן לישא אשה תוך שנה וכה"ג אין מחייבין אוחו אלא לישא אשה ההוגנת לו כ"כ בתשובת מבי"ט (רשד"ם וכנה"ג כחבו דוקא בלא קבע זמן ע"ש):

סעיף ב׳

הנשבע לשכור מלמד לבנו עד עשרה לטרין כל זמן שישכור מלמד הגון הוא פטור ויזהר שלא ישלח המלמד הראשון עד שיבא השני (כי צריך לשכור המלמד הראשון ההגון לו אם לא שבא לו מלמד אחר) . (תשובת הרשב"א):

סעיף ג׳

מי (ב)שאסר דבר אחד עליו בלא זמן אסור בו לעולם:

באר היטב (1)

(ב) שאסר. כתבו הט"ז והש"ך דגם בשבועה הדין כן דאסור לעולם משא"כ בנזירות דאינו אלא ל' יום (מי שאסר על עצמו להתפלל בבהכ"נ של פלוני ולא קבע זמן אסור להתפלל בו לעולם הרש"ך ח"א סימן ל"ו. וכן הסכמת הקהל כל שלא קצבו זמן הוא לעולם הרש"ך ח"ג סי' ק"ה):

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.