שולחן ערוך יורה דעה

סימן ע״ז

1 סעיפים · 7 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

דין עופות שנמלאו בשר שלא נמלח. ובו סעיף אחד: עופות או גדיים שממלאים אותם בשר שלא נמלח אם לצלי מותר אפילו פיהם למעלה ואפילו אם (א)נמלח החיצון דכמו שבולע דם המילואים כך פולטו: הגה וכ"ש אם נמלח (ב)הפנימי ולא החיצון דשרי (ד"ע לדעת ארוך כלל ט') דנורא משאב שאיב הדם מן החיצון ואינו נבלע בפנימי (ד"ע): ולקדרה אסור עד שימלח חיצון (ג)לבדו ופנימי לבדו אבל אם לאחר שמילאו מלח החיצון אינו (ד)מפליט דם (ה)שבפנימי: הגה וכל זה בדיעבד אבל לכתחלה אין לעשות שום מולייתא רק אם נמלחו שניהם (אגור ומרדכי פכ"ה ורש"י) וכל זה מיירי שאין במולייתא זו רק (ו)בשר או עשבים אבל אם יש שם ביצים הנקרשים דינו כאילו נתבשל בקדירה (הגהת ש"ד בשם מהרי"ט וארוך וב"ז) ואפילו בדיעבד יש לאסור אם לא נמלחו (ז)שניהם. בשר שלא נמלח ולא הודח שנצלה עם בשר שנמלח והודח מותר בדיעבד (שם) אבל לכתחלה אסור לצלות בשר שנמלח עם הבשר שלא נמלח ואפילו הודח:

באר היטב (7)

(א) נמלח. פי' ששהה שיעור מליחה והודח דאז אינו פולט אפי' ציר אפ"ה מותר וכ' הט"ז ול"ד לבשר שנמלח ונפל לציר דאסור דהתם הפליטה אחר זמן הבליעה:

(ב) הפנימי. כ' הש"ך דעת הר"ב דאפי' נמלח הפנימי ושהה שיעור מליחה אינו בולע מן החיצון דנורא מישב שייב והש"ך חולק על זה דכשהפנימי שהה שיעור מליחה והחיצון תפל או לא שהה שיעור מליחה נאסר הפנימי דלגבי פנימי לא אמרי' כבכ"פ כיון דלית ביה דם של עצמו ולא אמרינן בכה"ג מישב שייב ליה אבל אם לא נמלח הפנימי אינו אסור אלא כשהחיצון נמלח ולא שהה שאז בולע הפנימי קודם צליה ולא יצא שוב אף על ידי צליה וכיון שהוא בפנים לא שייך לומר איידי דיפלוט וכו' אבל כשהפנימי שוה לחיצון דהיינו ששניהם מלוחים ושהו או שניהם תפלים או אפילו ששניהם נמלחו ולא שהו שרי בכל ענין וכשהפנימי תפל והחיצון נמלח ושהה והודח פשיטא דשרי מפני שנפלט מיד בשעת הבליעה והלכך אם הפנימי נמלח ולא שהה והחיצון כבר פלט כל צירו או נמלח ושהה והודח נאסר החיצון דבולע גם כן מהפנימי קודם צליה ושוב אין לו תקנה לצלי כדלעיל ס"ס ע' (ופר"ח חולק על הש"ך וכתב בכולהו נקטינן להקל ע"ש):

(ג) לבדו. פי' וידיחם אחר המליחה כ"א בפני עצמו (דאל"כ הוי בשר שנתבשל בלא הדחה אחרונה. ש"ך):

(ד) מפליט. ול"ד לחתיכה עבה דמותר דהכא אין הפנימי נחשב כחתיכה א' עם החיצון ולפי מה שנתבאר בסי' ס"ט ס"ד דאף בדיעבד אסור אם לא מלח עופות מבפנים ומבחוץ ונתבשלו ה"נ צריך למלוח לכתחילה החיצון מבפנים ומבחוץ והפנימי מכל צדדיו ולהדיחם היטב ולמלאותם ובלא"ה אסור לקדרה אפילו בדיעבד (כ' במ"י בשם הגאון מוהר"ש שהיה אוסר בזפק שנשאר עם המאכל תוך העוף ומלחו כך ואחר שבשלו נמצא הזפק עם המאכל תוך העוף מטעם דבלע המאכל הדם מעוף בשעת מליחה וכן בקורקבן שנמלח עם הפירשא שבתוכו ונתבשל כך דאסור ולא אמרי' דזה הוי כמו פירשא בעלמא שבלע דם בעין דהיינו ממשו של איסור ולא טעם לחוד ע"ש כלל ט' ס"ק ט'):

(ה) שבפנימי. פי' רש"ל אינו מפליט לדם שבפנים ר"ל של צד פנימי של חיצון עצמו ואע"פ שנמלח הפנימי עכ"ל. ואינו דומה למ"ש סי' ס"ט דמותר בדיעבד כשנמלח מצד א' דהכא גרע טפי כיון דהמילוי שבפנים סתמו מכל צד. ט"ז. בתשו' הרשד"ם סי' מ"ו נשאל אם מותר לצלות בשר שלא נמלח עם בצל בשפוד מעורב זו אצל זו חתיכת בשר וחתיכת בצל והשיב דאפי' דיעבד אסור ופר"ח כ' ויש להחמיר לכתחילה ובמקום שנהגו היתר אין למחות וכן בספר מקור ברוך סי' ל"ו מורה להתיר בפשיטות ע"ש ובהיות שהרשד"ם הורה לאיסור המחמיר תע"ב. (ועיין ערך לחם):

(ו) בשר. כ' הש"ך משמע מדברי הרב דדוקא בשר לבדו מותר אבל אם יש ביצים עם בשר אפי' עם בשר שלא נמלח דינו כביצים לבדם ודלא כמהרש"ל דס"ל דבמלוי ביצים עם בשר שלא נמלח הוי הכל כמלוי בשר דאין לזה טעם כלל ונראה עוד מדברי הרב דאם יש ס' במולייתא נגד האיסור שבמולייתא הכל מותר שהרי כ' סתם דדינו כאילו נתבשל בקדרה וכבר נתבאר כל זה בס"ס ע"ג ע"ש עכ"ל. ודבריו תמוהים בעיני דאדרבה מאחר שכ' רמ"א דדינו כאילו נתבשלה בקדרה משמע כאילו נתבשלה בלא מליחה דקי"ל בסי' ס"ט סי"א דאף אם יש בו ס' אותה חתיכה אסורה ול"ד ללב בסי' ע"ג דהתם אין האיסור אלא מחמת דם הפליטה אבל כאן שהאיסור מחמת עצמו יש לאסור אותה החתיכה ודו"ק:

(ז) שניהם. כלומר במלוי ביצים יש לאסור בדיעבד אם לא נמלח הבשר החיצון וגם הפנימי שעם הביצים:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.