שולחן ערוך יורה דעה

סימן מ״ה – דין אם ניטל השליא

2 סעיפים · 3 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

בהמה או (א)עוף שניטל האם שהולד מונח בה כשרה: הגה וכל שכן ניקב דכשר (ד"ע) ויש מחמירין לאסור בניקב או (ב)נימוק (שם ורוקח ועס"ק ג' והגה' ש"ד סימן פ"ח בשם א"ז ואו"ה כלל נ"ה) ויש להחמיר אם לא במקום הפסד מרובה:

באר היטב (2)

(א) עוף. כתב מהרש"ל בשם ראבי"ה שאם ניטל בעוף המעיים שהביצה מונחת בו דטריפה וכ' הב"ח דיש להחמיר היכא דליכא הפסד מרובה. (ופר"ח חולק ויש לחקור אם נמצא לה ב' האם מה דינה ויראה דזה תלוי בחילוק הפירושים בהאי דכל יתר כנטול דמי עיין כנה"ג קס"ג):

(ב) נימוק. כ' הש"ך דבנחתך כשירה. (והב"ח החמיר אפי' בהפ"מ בניקב או נימוק האם מיהו בנחתך מקצתו כשירה. ופר"ח כתב לדינא נקטינן להקל בניקב ובנחתך קצת ובנימוק ומכ"ש ניטל ע"ש. ולפ"ז בעוף שנמצא לפעמים בשלל של ביצים שקורין בל"א גשוואל"ני אייע"ר והביצים נימוקים כמו מוגלא כשר בהפ"מ לרמ"א ולש"ך ופר"ח אפי' בלא הפ"מ אם נימוק הולד במעי בהמה עיין פר"ח וכנה"ג דמכשירין דומיא דנימוק האם שהולד מונח בו ורוב הפוסקים מטריפין הולד והבהמה (עיין בס' א"ח סי' י"ח ופר"ח ס"ס זה):

סעיף ב׳

ניטלה שלחופית שמי רגלים נקוים לתוכה כשרה ויש אוסרין: (והכי נהוג (ג)להטריף אפי' בניקב) (טור בשם ר"ח והגהמי"י פ"ח מה"ש בשם התוס' ריש דף מ"ח ואגודה וכ"ה בהג"ה ש"ד סימן פ"ח בשם א"ז וד"מ בשם מהרא"י ומהרש"ל בא"ו שלו סימן צ"ו בשם ראבי"ה ור"י):

באר היטב (1)

(ג) להטריף. וכ"ש ניטל וכ"כ תוס' פ' א"ט דף מ"ח אם ניקב בית השתן או ניטל טריפה. שוורים המשתינים דם צריך לבדוק השלחופית ששם מי השתנה אם לא ניקבה מותרים באכילה (הגהות לה"פ) וכ' מהרש"ל שמצאו מחט תחוב בשלל של ביצים והטריפוהו משום שהיה בחלל הגוף ושמא ניקבה א' מאברים הפנימי':

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.