שולחן ערוך יורה דעה

סימן שכ״ז – מתי חל על העיסה חיוב חלה

5 סעיפים · 5 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

המפריש חלתו קמח אינה חלה (א)וגזל ביד כהן ושאר העיסה חייבת בחלה ואותו הקמח שהפריש לשם חלה אם יש בו עומר ועשהו עיסה ה"ז מפריש ממנה חלה ודוקא באומר שיחול עליה שם חלה בעודו קמח אבל המפריש קמח ואומר כשתעשה עיסה יחול עליה שם חלה דבריו קיימים:

באר היטב (1)

(א) וגזל. כלומר שצריך להחזירה אם טעו ונתנו לו והט"ז כתב דבש"ס מוכח אפי' יודע הנותן שאין מפרישין חלה מקמח לא אמרינן דודאי גמר ונתן לשם מתנה דגזרינן זמנין דלא ידע כהן הדין על בוריו ויבא לידי איסור:

סעיף ב׳

אימתי מפרישין חלה כשיתן המים ויערב הקמח במים והוא שלא (ב)ישאר שם בעריבה קמח שלא נתערב במים שיעור עומר ואם אמר ה"ז חלה על העיסה ועל השאור ועל הקמח שנשתייר ולכשתעשה כולה עיסה אחת תתקדש זו שבידי לשם חלה ה"ז מותר וכן אם מתנה שתחול החלה אף על הקמח שיתערב אח"כ בשעת עריכה וטוב ללמד לנשים להתנות כן (אם יש לחוש שיתערבו שיעור חלה אח"כ) (ב"י בשם סמ"ג) וצריך ליזהר שלא לשרוף החלה עד אחר כל (ג)העריכה:

באר היטב (2)

(ב) ישאר. שאז אין החלה פוטרת מה שיתערב אח"כ אא"כ התנה כדמפ' ואזיל:

(ג) העריכה. דאל"כ אינה חלה על המתגבל אח"כ אע"פ שהתנה. ט"ז:

סעיף ג׳

האידנא טוב (ד)להמתין מלהפריש חלה עד אחר גמר לישה שתיעשה כל העיסה גוף א':

באר היטב (1)

(ד) להמתין. דדוקא בזמן הש"ש שהיו עושין עיסתן בטהרה חששו שמא תטמאה העיסה ויצטרכו להפריש חלה טמאה ולא תהיה ראויה לכהן אבל האידנא שכל העיסות טמאות טוב להמתין עד אחר גמר הלישה. ש"ך:

סעיף ד׳

אוכלים עראי מן העיסה עד שתתגלגל (ה)בחטים ויתערב הקמח במים ותטמטם בשעורים ותעשה כל העיסה גוף אחד:

באר היטב (1)

(ה) בחטים. פירוש דרך החטים ללוש ולגלגל יפה אבל השעורים כשילוש אותם עיסתו מתפרדת ואינו יכול לגלגל יפה ע"כ מטמטמו ביד עד שידבקו יחד ויעשו גוף אחד עכ"ל הט"ז:

סעיף ה׳

אם לא הפריש החלה בצק אלא אפה הכל הרי זה מפריש מן הפת:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.