סימן רע״ט – דיני הגהת ספר תורה ושלא ישהנו מוטעה
סעיף א׳
ספר תורה שאינו מוגה אסור להשהותו יותר משלשים יום אלא יתקן או יגנוז. (והוא הדין לשאר ספרים) (רש"י וב"י בשם הגהות מיימוני ורבינו ירוחם נתיב נ') ואין להגיה שום ספר על פי הסברא כי אם בראיה ברורה שיש בו טעות (הרב ר' דוד כהן בית ט"ו וחרם קדמונים):
סעיף ב׳
קראו בספר תורה בצבור ונמצא בו טעות מוציאין ספר תורה אחרת ומתחיל ממקום שנמצא הטעות ומשלימין שבעה על אותם שקראו במוטעה ואם נמצא הטעות באמצע קריאת התורה גומר קריאתו בספר (א)הכשר ומברך לאחריה ואינו מברך לפניה כי ברכה שבירך לפניה בספר תורה הפסול וכן קריאה שקראו בו עלתה להם בדיעבד: הגה ואין חילוק בזה בין שנמצא (ב)הטעות בספר תורה ראשונה בין שנמצא הטעות בשניה שקורין בה חובת היום למפטיר (ועיין בא"ח סימן קמ"ג):
באר היטב (2)
(א) הכשר. כתב הש"ך היינו כשלא קרא ג' פסוקים אבל קרא ג' פסוקים ויכול להפסיק שם מברך לאחריה ומשלימין המנין בס"ת האחרת כמ"ש בא"ח בסימן קמ"ג ס"ד:
(ב) הטעות. והט"ז פסק דאם נמצא הטעות בקריאת האחרון ינהוג כדברי המרדכי לקרות הטעות בעל פה ויגמר בספר ההוא כל הקריאה הצריכה ולא יוציא אחרת מטעם כבוד הצבור ואע"ג דיקרא אח"כ למפטיר מ"מ אין שייך כאן כבוד הצבור דהא בלא"ה מפסיקין קצת באמירת קדיש ואם נמצא הטעות בקריאת מפטיר ג"כ לא יוציא אחרת אלא יאמר בע"פ עכ"ל:
סעיף ג׳
ס"ת שנמצאו בו שלש טעיות אסור לקרות בו עד שיגיהנו כי הוא מוחזק במוטעה:
סעיף ד׳
ספר תורה שיש בו ג' טעיות בכל דף ודף יתקן ואם היו ד' יגנז ואם היה רוב הספר מוגה והשאר יש בו ד' טעיות בכל דף ונשאר אפילו דף אחד מאותו השאר המשובש בלא ד' טעיות הרי [זה] יתקן במה דברים אמורים שכתב המלא חסר לפי שהוא גנאי לתלות כל כך ביני שיטי אבל אם כתב החסר מלא אפי' יש בכל דף ודף כמה טעיות יתקן לפי שאין הגרידה גנאי כמו התליה: הגה וכשגורד ירחיב האות שלפניו ושלאחריו קצת שלא יהא מקום הגרד (ג)הפסק בתיבה (ב"י ומרדכי ה"ק):
באר היטב (1)
(ג) הפסק. דבכה"ג פסול כיון שהרחיק התיבה עד שנראית כשתים כדלעיל סי' רע"ג ס"ד עכ"ל הש"ך:
סעיף ה׳
אם דילג שני שיטין או ג' לא ימחוק שלשה שיטין לכתוב במקומם ארבעה או ה' להכניס מה שדילג מפני שממעט הכתב ומחזי כמנומר (פי' כעור נמר שיש בו גוונין הרבה) וטוב לסלק היריעה (ומ"מ הסופרים נהגו לתקן וכמו שנתבאר לעיל ריש סי' רע"ה):
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.