סימן רע״ח – דין תפירת ספר תורה
סעיף א׳
אין תופרין ספר תורה אלא בגידי בהמה או חיה הטהורים ולא יתפור כל היריעה מראשה (א)לסופה אלא יניח בראשה מעט ובסופ' מעט שלא יהיה תפור וכל השאר יהיה תפור מראש ועד סוף ויתפור מבחוץ (תרומת הדשן סי' נ'):
באר היטב (1)
(א) לסופה. וכ' הב"ח כיון דאינו אלא תקנת חכמים כדי שלא יקרע הס"ת לא מיפסל ס"ת בהכי וכ"כ הר"ן ושאר אחרונים:
סעיף ב׳
ישים בספר תורה שני עמודים אחד בראשו ואחד בסופו ומה ששייר גליון בראשו ובסופו יכרוך על העמודים ויתפרנו (ב)בגידים וישאר בין העמוד לדף שתי אצבעות. (ובשעת הדחק שאי אפשר לתפרה בגידין אם נתפרה (ג)במשי סביב העמודים קורין בה מיהו אם אפשר לתקנה בגידין אע"פ שכבר נתפרה במשי אין קורין בה עד שיתקננה) (ת"ה סי' נ"א):
באר היטב (2)
(ב) בגידים. אבל אסור לדבק היריעות בדבק סביב העמודים כי בימים רבים מתייבש הדבק ומתרפה מעל העמודים כ"כ מהרי"ו ובד"מ מסיים בשמו מיהו בשעת הדחק שרי ולא נמצא כן במהרי"ו שם עכ"ל הש"ך:
(ג) במשי. וה"ה בין היריעות כן הוא בת"ה שם ומוכח שם להדיא דכ"ש אם נתפר במשי במקום הקרע שכשר בשעת הדחק עכ"ל נה"כ:
סעיף ג׳
אם נקרע רוב תפירה שבין יריעה ליריעה ועדיין (ד)מחוברות בחמש או שש תפירות של קיימא כשר (שם סימן נ'):
באר היטב (1)
(ד) מחוברות. והט"ז חולק ע"ז ופסק דבעינן שיהיה רובו מחובר דוקא (כדי שיהא נקרא הכל ספר א') ובאם לאו אסור לקרות בו (ובנה"כ השיג עליו וכ' שדברי המחבר עיקר ע"ש):
סעיף ד׳
אם יריעה אחת אינה תפורה עמו אפילו היא מונחת עמו אין קורין בו:
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.