שולחן ערוך יורה דעה

סימן רע״א – העור שנכתבה עליו ושרטוטה ודין הדיו

7 סעיפים · 8 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

אין כותבין ספר תורה על עור בהמה חיה ועוף הטמאים ולא על עור דג אפי' טהור אבל כותבין על עור בהמה חיה ועוף הטהורים ואפי' עור נבילות וטריפות שלהן וצריך שיהו העורות (א)מעובדין על על ידי ישראל לשם ס"ת (ב)שיאמר בתחילת העיבוד כשמשים אותם לתוך הסיד עורות אלו אני מעבד לשם (ג)ספר תורה: הגה ואם מעבדן עובד כוכבים יסייע הישראל מעט (טור בשם ר"ב) (ד)בתחלה כשנותנו לסיד ויאמר שהוא עושה לשם קדושת ספר תורה (ב"י) ויסמן אותן עורות שלא יחליפן העובד כוכבים ולא חיישינן אח"כ שמא החליפן העובד כוכבים וזייף סימניו אחריו (הגהות מיימוני פ"א מהס"ת) ועיין בא"ח סימן ל"ב:

באר היטב (4)

(א) מעובדין. כתב הש"ך משמע אם עבדו שלא לשמה אפי' בדיעבד פסול ואפילו כתבו עליו ס"ת פסול אבל הרא"ש והטור הביאו תשוב' הגאון שכתב הלכך אם יש להם יכולת להחזיר יריעות הקלף לידי מתוח ולהעביר עליו סיד לשמה מה טוב ואם אין יכולת לעשות כן ואין להם ס"ת אחרת ולא קלפים אחרים יכתבו בו אף על פי שאינו מעובד לשמה ויקראו בה בצבור עכ"ל:

(ב) שיאמר. בפירוש ולא במחשבה לחוד כמ"ש בא"ח סימן ל"ב ס"ח:

(ג) ס"ת. כתב ב"י בא"ח סימן ל"ב אם מעובד לשם מזוזה פסול לתפילין ודאי דה"ה אם מעובד לתפילין פסול לספר תורה דקדושת ס"ת חמורה מתפילין עכ"ל ד"מ:

(ד) בתחלה. כתב הט"ז וה"ה כי מסייע בגמר ודאי מהני אלא דבא למעט שא"צ לסייע מתחלה ועד סוף ומ"מ נ"ל שלא נקרא סיוע אלא במעשה העיבוד עצמו אבל לא במה שמסייע להשחיר את העורות של תפילין וכל הנוהג קולא בזה הוא מחטיא רבים עכ"ל (ובדיעבד אפשר אפילו לא סייע כלל אלא שאומר לעובד כוכבים שיעבדנו לשמה די בכך ש"ך. וכתב הטור דתיקון הקלף והשרטוט א"צ שיהא לשמה:

סעיף ב׳

צריך שיהו מעובדים בעפצא או בסיד וכיוצא בו מדברים שמכווצים העור ומחזיקין אותו (רמב"ם ספ"א מהל' ס"ת ד"ו):

סעיף ג׳

כותבין ספר תורה על (ה)הגויל והוא העור שלא נחלק וכותבין בו במקום שער ואם כתבו ס"ת על הקלף כשר והוא שיהיה כתוב בצד הפנימי שכלפי הבשר: הגה וקלפים שלנו הם יותר מובחרים מגויל וכותבין עליהם לכתחלה לצד בשר ואין כותבין עכשיו על הגויל (ר"י מינץ סי' ס"ו) ואם שינה וכתב על קלפים שלנו במקום שער פסול (א"ז הלכות תפילין) מיהו יש מקילין בזה (טור וע"פ עב"י):

באר היטב (1)

(ה) הגויל. כתב הט"ז ג' שמות יש בזה גויל קלף דוכסוסטוס פי' גויל עור שנגרד ותקנו במקום השער ובמקום הבשר לא תקנו וכותבין בו במקום שער קלף ודוכסוסטוס הוא עור הנחלק לשנים חלק החיצון של צד שער נקרא קלף וכותבין בצד פנימי של בשר וחלק הפנימי שבצד הבשר נקרא דוכסוסטוס וכותבין בו בצד החיצון שכלפי שער. קלפים שלנו היינו שמגרדין ומתקנין את העור מב' צדדים יש בו דין קלף של הש"ס שכותבין בו לצד הבשר והם יותר נאים וקלים מגויל לכך כתב רמ"א שהם יותר מובחרים וכתב הש"ך דמדברי התוספות נראה שהספרים נכתבים על הנייר שאינו מחוק אבל מדברי סה"ת ושאר פוסקים נראה שצריך לכתוב דוקא על עור בהמה טהורה וכן מבואר להדיא בתוספות במנחות דף ל"א ע"ב עכ"ל:

סעיף ד׳

כתב מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף פסול אם עשה חציו גויל וחציו צבאים אע"פ שאינה מצוה מן המובחר כשר. (ועיין לקמן סימן ר"ץ):

סעיף ה׳

ספר תורה צריך שרטוט ואם כתבו בלא שרטוט פסול ולא ישרטט בעופרת וכיוצא בו שצובע:

סעיף ו׳

ספר תורה צריך שיכתבנו בדיו העשוי מעשן השמנים שרוי במי עפצים: (ולכתחלה טוב ליזהר שלא לעשות הדיו כי אם מדברים הבאים מן העץ) (כן משמע בזוהר פ' תרומה דף ע"ב ע"א) ואם כתבו במי עפצא וקנקנתום (ו)כשר אבל לא בשאר מיני צבעונים כגון האדום והירוק וכיוצא בהם שאם כתב אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונים או בזהב פסול: הגה וכן אסור לכתוב שום שם מספר עשרים וארבע ספרים שלא בדיו (ר' ירוחם בשם אבן ירחי) ויש אומרים דלא בעינן דיו רק בס"ת (במרדכי ה"ק):

באר היטב (1)

(ו) כשר. מפני שהוא שחור:

סעיף ז׳

ספר תורה צריך לכתבו (ז)בימין (י"א שיש לכתוב בקולמוס של (ח)קנה ולא בנוצה) . (מרדכי פ"ק דגיטין) :

באר היטב (2)

(ז) בימין. ועיין בא"ח סימן ל"ב ס"ח דאיטר יד שמאל דידיה הוא ימין ש"ך:

(ח) קנה. כתב הט"ז שמעתי אומרים שאין בספרים הנדפסים קדושה כמו הנכתבים בכתב ולי נראה שאין חילוק בזה כלל (שמעשה הדפוס הוא קודש ככתב) ומביא ראיות מהש"ס דמוכח דדפוס מקרי שפיר כתיבה ומכל מקום לענין גט ודאי אין לעשות בדפוס כיון שקצת דומה לחקיקה אבל לענין קדושת הספרים כל המקיל עתיד ליתן את הדין עכ"ל: ערב

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.