סימן רל״א
סעיף א׳
הנודר על תנאי או מי שתולה נדרו בדעת אחרים. ובו סעיף אחד: אין הנדר והשבועה ניתרים אלא על פי מומחה או בג' הדיוטות שאפילו פירש והתנה בשעת הנדר או השבועה אימתי שירצה שיבטלנו מעיקרו או שתלה (באחר) (א)שיבטלנו אימתי שירצה אינו כלום דמיד כשחל הנדר אין לו התרה אלא על ידי מומחה או ג' הדיוטות ואפילו אם תלאו בדעת אחר וקיימו ושוב נשאל על הקיום אינו מועיל: הגה אבל אם לא קיימו ומיד ששמעו אמר שלא יהיה נדר הנדר בטל (כן משמע מדברי הרא"ש כלל י' סי' ג' ומל' הטור) וכ"ש אם התנה בפירוש שחבירו יוכל לבטלו דיוכל חבירו לבטל כל (ב)זמן שלא חל הנדר (ריב"ש סי' תפ"ו וקפ"ב) ועיין לעיל סי' רכ"ח סעיף ל"ז ול"ח : ומיהו אם נדר לזמן אין צריך התרה אלא לכשיגיע הזמן בטל ממילא:
באר היטב (2)
(א) שיבטלנו. אבל אם נדר על תנאי שיסכים חבירו או ע"ת שלא יבטלנו יכול חבירו לבטלו בכל לשון כמ"ש בסי' רכ"ח סל"ז. ש"ך:
(ב) זמן. דהיינו מיד בשעת הנדר הוא מבטלו או שהתנה שהנדר לא יהא נדר עד שישמענו חבירו ולא יתירו א"כ לא חל הנדר עד שישמענו ומיד בשומעו הוא מבטלו א"כ לא חל הנדר כלל ש"ך. כתב הט"ז א' אמר לאשתו תנה לי ת"כ שלא חנשא לאיש אחר אחר מותי וגם אני אדור לך שלא אשא אחרת אחר מותך אין נדרו חל אפילו כבר קיים פ"ו בשעת נדר ומעתה גם נדרה אינו חל כי לא נדרה אלא ע"ד אם הוא יקיים נדרו ות"כ יש לו התרה ולרווחא דמלתא י ירו לה תשו' א"ז רש"ל ועיין מ"ש רמ"א בסי' רל"ב סט"ז עכ"ל הט"ז:
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.