שולחן ערוך יורה דעה

סימן קפ״א – איסור גילוח הפאות

12 סעיפים · 6 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו (א)ללחי מימין ומשמאל:

באר היטב (1)

(א) ללחי. אצל האוזן וזה אסור אפילו למי שהוא קרוב למלכות ט"ז לדעת הטור:

סעיף ב׳

בין שגילח הפאות בלבד בין שגילח כל הראש עם הפאות חייב:

סעיף ג׳

אינו חייב אלא בתער ויש אוסרים במספרי' (ב)כעין תער ויש לחוש לדבריה':

באר היטב (1)

(ב) כעין. שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער. ש"ך:

סעיף ד׳

גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו אבל איסורא איכא אע"פ שלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים:

סעיף ה׳

המקיף את הקטן חייב. (אבל מותר להקיף את העובד כוכבים או את האשה (ב"י בשם הרא"ש) ויש (ג)מסתפקים בדבר (ב"י בשם י"א) וקטן מותר להיות ניקף מן העובד כוכבים) (ר"ן פרק אלו הן הגולין):

באר היטב (1)

(ג) מסתפקים. בלבוש השמיט זה ולא כתב רק הסברא ראשונה וכ"נ דעת הב"ח:

סעיף ו׳

אשה אינה במצות הקפה וי"א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן:

סעיף ז׳

עבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים:

סעיף ח׳

טומטום ואנדרוגינוס (ד)אסורין בהקפת הראש:

באר היטב (1)

(ד) אסורים. מחמת ספק:

סעיף ט׳

שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד:

סעיף י׳

אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער: הגה ומ"מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער (ת"ה סימן רצ"ה) מיהו נראה דתחת (ה)הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות (ד"ע):

באר היטב (1)

(ה) הגרון. והב"ח כתב דצריך ליזהר שלא יגלח תחת הגרון כלל לא בתער ולא במספרים כעין תער (מיהו הא ודאי שרי כשאינו מגלח סמוך לבשר לגמרי אלא מניח קצת שער דאין כאן השחתת זקן וכ"כ בס' זכרונות דף ל"ט שלא להסתפר אלא ע"י מסרק של ספרים שבזה אין המספרים נוגעין בבשר כלל והאר"י ז"ל לא היה מגלח כלל לא בתער ולא במספרים לא בשום מקום כלל זולת בשיער שעל השפה המעכב האכילה היה חותך במספרים. גם היה נזהר שלא ליגע בזקנו שמא יעקר ח"ו ב' משערותיו ונמצא פוגם ועוקר צינור א' ח"ו) אבל הש"ך תפס דברי הרב עיקר והבו דלא לוסיף על החומרא עכ"ל:

סעיף י״א

פאות הזקן הם ה' ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו (ו)כלל (ואפילו תחת הגרון) (ב"י בשם אגרת ר"י וסמ"ג):

באר היטב (1)

(ו) כלל. בכלל זה גם השפה העליונה שלדעת ר"ת בטור שני גבולי השפה הם מהפאות. ט"ז:

סעיף י״ב

אשה שיש לה זקן מותרת להשחיתו ודינה בהשחתת זקן האיש כדינה בהקפת ראש האיש:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.