שולחן ערוך יורה דעה

סימן קנ״ב – שלא יאכל הישראל עם העובד כוכבים אף על פי שאוכל משלו

2 סעיפים · 4 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או בתו (א)אסור לישראל לאכול שם אפילו אוכל (ב)משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש ומאימתי אסור משיתחיל להכין צרכי הסעודה ולאחר ימי המשתה ל' יום ואם אומר שמזמינו בשביל החופה אסור עד י"ב חדש ולאחר י"ב חדש מותר אלא אם כן הוא אדם (ג)חשוב:

באר היטב (3)

(א) אסור. בדרישה נסתפק אם יש בכאן היתר משום איבה כמו בסימן קמ"ח וכתב עליו הט"ז שתמוהין דבריו האיך יסתפק במה שמפורש בפסוק פן תכרות ברית וגו' וקרא לך ואכלת הרי שהתורה צותה שיהיה לנו איבה עמהם משום הרחקת בנותיהן והיאך נתיר משום איבה וכו' ע"ש:

(ב) משלו. [דהאיסור הוא משום הזמנה] כתב הט"ז נ"ל דאף בבית ישראל יש איסור כששלח לרבים איזה מאכל או משתה שיתאספו וישתו או יאכלו דמ"מ ע"י הזמנתו אוכלים שם והוי כבית עובד כוכבים ולא התירו בשולח לבית ישראל אלא אם אינו אומר שיתאספו יחד באכילה זו אבל אם מזכיר שיתאספו ביחד הוי קריאה ממש ויש איסור אם יתאספו ביחד משום שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו אלא כל א' יקח חלקו לביתו:

(ג) חשוב. כ' הט"ז מלשון זה משמע דמה שיזהר אדם חשוב הוא מצד חסידות אבל האמת אינו כן אלא מצד הדין אסור ע"ש שמביא ראיה לזה:

סעיף ב׳

אם העובד כוכבים שעושה חופה (ד)שולח לבית הישראל עופות חיים או דגים מותר. (וה"ה דמותר אם שלח לו לביתו בשר שחוט כדינו) (ב"י בשם תשו' הרא"ש):

באר היטב (1)

(ד) שולח. עיין בס"ק ב' מ"ש בזה בשם הט"ז דיש חילוק בין ששולח ליחיד או לרבים ע"ש:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.