שולחן ערוך יורה דעה

סימן קמ״ד – דמי עבודת כוכבים מה דינם

2 סעיפים · 3 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

דמי האליל ביד (א)ישראל שמכרה אסורים אבל אם מכרה עובד כוכבים אפילו מכרה כדי לעבדה הדמים מותרים ודווקא שהדבר ידוע שמכרה לעשות צרכיו בדמיה אבל אם אינו ידוע יש לחוש שמא מכרה לקנות בדמיה אלילים אחרים והרי המעות מוקצין לאלילים ואסורים (ב)(וע"ל סוף סימן קל"ב):

באר היטב (2)

(א) ישראל. ומשמע דאליל של ישראל אפ' מכרה העובד כוכבים הדמים אסורים דהא דמי עבודת כוכבים של ישראל הן. ש"ך:

(ב) וע"ל. שם משמע דדוקא בידוע ודאי שמכרה לקנות צרכי עבודת כוכבים אסור ואפשר שסמך על מ"ש כאן מיהו במרדכי פ' א"מ כתב מותר לקבל הדמים אם לא אמר המתן עד שאמכור אליל עכ"ל הט"ז (ובנה"כ כתב שיש לחלק בין יי"נ לעבודת כוכבים וכ"כ שם בסי' קל"ב ע"ש):

סעיף ב׳

יש אומרי' שאם ביד ישראל יין נסך ואלילי' ומכרם לעובד כוכבים בהקפה (פירוש בהמתנה) ומכרם העובד כוכבים לאחר קודם שיפרע לזה הישראל הדמים (ג)מותרים בדיעבד:

באר היטב (1)

(ג) מותרים. כתב ר' ירוחם משמע להדיא דוקא לאחרים אבל לאותו ישראל לעולם אסורים משוס קנס עכ"ל ויש לתמוה על המחבר דכתב סתם הדמים מותרים ש"ך וכתב הט"ז ובסי' קל"ב כ' המחבר שאפילו לא מכרן העובד כוכבים אלא כיון שמשכן העובד כוכבים אצלו קודם שיתן הדמים מותר דקי"ל משיכת עובד כוכבים קונה וכו' ואם כן תימה על הש"ע שלא פסק כאן להיתר רק במכרן לאחר עד כאן לשונו:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.