סימן קל״ו
סעיף א׳
שהשולח כלי יין ביד עובד כוכבים צריך לחתמו. ובו סעיף אחד: השולח ביד עובד כוכבים כלים המיוחדים ליין צריך להחתימם בחותם אחד כדי שיהא ניכר אם הכניס בהם העובד כוכבים יין ויש מי שמצריך (א)חותם בתוך חותם: הגה ואם עבר (ב)ושלחם בלא חותם יש להכשירו כפי ענין ההכשר אם היה של עובד כוכבים (טור ועיין ס"ק ג') אבל אם כבר עבר והשתמש בו אין לאסור בדיעבד (ועיין לעיל סימן קכ"ב) ואם הם חביות גדולות מותר להשהותן בבית העובד כוכבים אומן יום או יומים לתקנם דבכלי גדול כזה אין (ג)רגילים להשתמש בו לפי שעה:
באר היטב (3)
(א) חותם. הטעם דמשום תשמיש מרובה טרח ומזייף וכתב הב"ח דבדיעבד כדאי הם המתירים בחותם א' לסמוך עליהם וע"ל סימן ק"ל ס"ב:
(ב) ושלחם. אפילו לא שהה ביד העובד כוכבים אלא לפי שעה והב"ח כ' דיכול הישראל להשהותם מעל"ע ואחר כך מותרין אף לכתחלה דמ"מ ל"פ הוא כו' והוא תמוה דדוקא בקדרות וקערות שעמדו בבית העובד כוכבים הוא דאמרינן דמשהה אותם מעל"ע אבל בכלי היין לא שייך נטל"פ אפילו ישהנו כמה ימים כדלקמן סי' קל"ז עכ"ל הש"ך וכ' הט"ז דאין בכלל זה כלי חרס דאם תחילת תשמישו ביד עובד כוכבים צריך עירוי אע"פ שאין מכניסו לקיום ואילו בזה שהיה תחלה של ישראל א"צ אלא כמבואר סי' קל"ה ס"ד גם פסק דאפילו בדיעבד יש לאסור בכל הכלים דלא כרמ"א וע"ל סי' קכ"ב ס"ט:
(ג) רגילים. מיהו כתבו יש פוסקים דלכתחלה יש ליזהר בכל מאי דאפשר וכן כתבו האחרונים. ש"ך:
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.