שולחן ערוך יורה דעה

סימן קכ״ו – דין יין שנתערב ביין נסך ודין נצוק חבור

7 סעיפים · 11 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

המערה יין לתוך כלי שיש בו יין עובד כוכבים האסור (א)בהנאה נאסר כל היין שבכלי העליון שהרי העמוד הנצוק מחבר בין היין שבכלי העליון ובין היין שבכלי התחתון ורואים כאילו יין של האיסור מעורב בשל היתר ואם עירה וקיטף שקודם שנגע בשל האיסור הפסיק קלוח היורד מהיין של היתר מותר:

באר היטב (1)

(א) בהנאה. לאפוקי אם אינו אסור אלא בשתיה דלא שייך ביה ניצוק (כדלקמן סעיף ה'):

סעיף ב׳

הא דנצוק חבור ה"מ בהפסד מועט אבל בהפסד מרובה כגון שהוציא מהחבית לכלי שיש בו יין נסך מותר: הגה ואין חילוק בין אם היה הרבה יין בחבית או לא ואפי' יכול (ב)למכרו לעובד כוכבים וכל מה שהוא בקנקן או (ג)בכוס מקרי הפסד מועט ודוקא ביין נסך אבל בשאר איסורים אם יכול למכרו לעובד כוכבים ואין בו הפסד מרובה לא מיקרי הפסד מרובה (מסקנת ת"ה סימן ר"ד):

באר היטב (3)

(ב) למכרו. אלא שצריך לזלזל קצת במכירתו לעובד כוכבים:

(ג) בכוס. כתב הלבוש דמה שהוא בכוס צריך דוקא שישפכנו לארץ והשיג עליו הט"ז ופסק דאפי' בהפסד מועט יכול למכרו לעובד כוכבים:

(יא) רבה. כתב הש"ך דהכא מיירי לדינא דש"ס אבל בזמן הזה א"צ לזה לסלק את מינו אלא הכל היין והחרצנים והזגים והענבים והשמרים מצטרפים לבטל בס' דקי"ל סתם יינם בטל בס' ומ"מ הא דאם נגע בקלוח מבטלין בס' צ"ע לדינא דמדברי התוס' דף ע"ב ע"ב לא משמע כן מיהו המעיין שם בתו' יראה דלק"מ כי כתבו שם דבהפסד מרובה יש לבטל בששים אף אם נגע בקלוח ע"ש והמחבר ס"ל דכאן מקרי הפסד מרובה כמ"ש לעיל ס"ב וק"ל (*) וע"ל סי' קל"ד ס"ב בהג"ה עוד מדיני ניצוק:

סעיף ג׳

נצוק (ד)בר נצוק אינו חבור:

באר היטב (1)

(ד) בר ניצוק. כגון שיצק הישראל מקנקן לכלי של יי"נ שנאסר מה שבקנקן משום ניצוק וחזר ישראל ויצק מכלי אחר לקנקן מה שבכלי האחר מותר:

סעיף ד׳

אם העובד כוכבים מערה יין מכלי (ה)לטיט או לאשפה או למקום לכלוך אין דרך נסוך בכך והכל מותר בין מה שיצא (ו)לחוץ בין מה שבפנים אבל אם היה ישראל או עובד כוכבים מערה לטיט או לאשפה ובא עובד כוכבים ונגע בקלוח הכל אסור:

באר היטב (2)

(ה) לטיט. כ' הש"ך אבל ע"ג קרקע לא שאף הם מזלפים ע"ג קרקע לפני עבודת כוכבים שלהם הרשב"א ובלבוש כתב אם שופך יין על גבי קרקע ונגע עובד כוכבים באותו קלוח נאסר הקלוח מן הנגיעה ונאסר מה שבפנים ע"י ניצוק עכ"ל:

(ו) לחוץ. כ' הלבוש ואפילו נגע בו העובד כוכבים זה שמערהו לטיט הכל מותר שכיון שהוא בעצמו שופכו לאיבוד הרי בטלה מחשבתו ואין כאן מחשבת ניסוך כלל:

סעיף ה׳

המערה יין לתוך כלי של עובד כוכבים שלא הודח ואין בו משקה טופח את שעירה בו אסור בשתייה ואת שעירה ממנו מותר אפי' (ז)בשתייה. הגה ואם יש בו כדי (ח)להטפיח אסור בנצוק (בית יוסף בשם ר' ירוחם וסמ"ג ותוס' ורא"ש פרק בתרא דעבודת כוכבים) מיהו אינו אוסר יותר מאילו היה מעורב בו ואם הוא סתם יינם בטל בס' כמו שיתבאר בסימן קל"ד:

באר היטב (2)

(ז) בשתיה. שלא אמרו ניצוק חיבור אלא המערה לתוך יי"נ האסור בהנאה ונראה דאע"ג דכל מגעם וסתם יינם בזה"ז מותר בהנאה כדלעיל ר"ס קכ"ג מ"מ אמרינן בזה ניצוק חיבור כיון דמן הדין היה אסור בהנאה ופשוט הוא. ש"ך:

(ח) להטפיח. כ' רבינו ירוחם ואם הוא כלי שמכניסו לקיום אפי' בטופח לחוד הוי חיבור וע"ל סימן קכ"ג סי"ז וסי' קל"ז ס"א [יהודי ועובד כוכבים שישבו לשתות ושתה העובד כוכבים ולא הדיח הישראל את הכוס והיה בו טפח ע"מ להטפיח וחזר הישראל ועירב מהצלוחית לכוס הכל אסור אפילו מה שבצלוחית דקי"ל ניצוק הוי חיבור רדב"ז סי' ר"ץ ע"כ יש לזהר בשטיפת הכוס היטב אחר שתיית העובד כוכבים]:

סעיף ו׳

קנקן יין שיש בו קיתון של מים ועירה ממנו לתוך צלוחית שיש בו יין של עובד כוכבים אם יש במים של קנקן לבטל היין שבצלוחית מותר ושיעור הביטול היינו שיהיה במים (ט)ס' כנגדו. (ד"ע) (וע"ל סימן קל"ד סעיף ה' :

באר היטב (1)

(ט) ס'. כ' הש"ך דהיה נראה להגיה כאן ששה וכן הוא בש"ע דפוס הענווא אך בלבוש כתב בפירוש ששים תרי זימני וצ"ע עכ"ל:

סעיף ז׳

(י)גת שהיין יורד ממנו לבור ונגע עובד כוכבים בקלוח היורד אם יש בחרצנים וזגים וענבים שבגת ששים כנגד הקילוח לא נאסר מה שבגת: הגה דאמרינן סלק את מינו כאילו אינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו. שמרי יין שלא נתמדו ולא עברו עליהם י"ב חדש מקרי מין במינו עם יין. (ב"י בשם תשובת הרשב"א):

באר היטב (1)

(י) גת. וה"ה חבית כדמוכח מתשובת הרשב"א ופשוט הוא. ש"ך:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.