שולחן ערוך יורה דעה

סימן ק״ו – דין היאך מבטלין בששים

2 סעיפים · 4 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

חתיכה שבלעה איסור ואין בה ס' לבטלו שנפלה לקדרה אינה אוסרת אלא לפי חשבון איסור שבה שאם יש במה שבקדרה מצורף עם החתיכה עצמה ששים כנגד איסור הבלוע בה מותר מה שבקדרה אבל החתיכה עצמה אסורה לפי שאיסור שבה אינו נפלט ממנה לגמרי (רשב"א ותוס' פרק ג"ה דף ק' ורא"ש ומרדכי שם וסמ"ג דף נ"א ע"ג וסה"ת סי' נ"ב וכ"ה בלשון ר' אפרים גופיה שבחדושי רשב"א דף קי"ח ושבסוף ספר ראב"ן וכ"כ מהרש"ל פרק ג"ה סי' נ"ז וכל האחרונים) (וכן עיקר ודלא כמו שכתב לעיל סימן צ"ב דאף אותה חתיכה מותרת) מה שאין כן בדבר הנבלל ונימוח שאם נפל דם וכיוצא בו לתוך רוטב של היתר ואסרו מחמת מיעוטו ואח"כ נתרבה הרוטב של היתר עד שיש בין כולו ס' לבטל הדם כולו מותר שהכל נבלל ונתערב: הגה ולפי מה שנוהגין לומר בכל האסורים חתיכה נעשית נבלה אין חילוק בין דבר לח לדבר יבש אלא לענין זה דאם הנאסר כבר הוא דבר יבש ויש ס' כנגדו החתיכה הנאסרת תחילה נשארת באיסורה וצריך להסירה משם אם מכירה ואם אינו מכירה בטילה אם אינה חתיכה הראויה (א)להתכבד ואם הוא דבר לח הכל מותר מאחר דאיכא ס' נגד מה שנאסרה תחילה ועיין לעיל סימן צ"ב וצ"ט:

באר היטב (1)

(א) להתכבד. כ' הש"ך וקשה דהא אפי' יהיה חה"ל בטילה כיון דאין איסורה מחמת עצמה וצ"ל דהאי אם אינה ראויה להתכבד קאי אבב"ח מיהו הא דבעינן ס' נגד כל מה שנאסר בתחלה בדבר לח היינו במקום שאין הפסד גדול אבל אם יש הפסד גדול לא אמרי' בכה"ג חנ"נ בשאר איסורים רק בב"ח:

סעיף ב׳

חתיכה שיש בה חלב שנתבשלה בקדירה שיש בה ס' (ב)לבטל החלב צריך ליזהר שלא יסיר שום דבר מהקדירה בעוד חתיכת האיסור בתוכה דחיישינן שמא תשאר באחרונה בשעה שאין בקדרה ס' לבטל החלב וגם לא יוציאנה תחלה שחלב שבה יאסור אותה ומה תקנתה יניחנה עד (ג)שתצטנן הקדירה: הגה ולפי מה דקיימא לן חתיכה נעשית (ד)נבילה מסיר החתיכה האסורה משם והשאר מותר (ד"ע):

באר היטב (3)

(ב) לבטל. ולדידן דקי"ל חנ"נ בכל האיסורים וכן באיסור דבוק צריך ס' נגד כל החתיכה ה"ה הכא צריך ס' נגד כל החתיכה שהחלב דבוק בה ואפ"ה החתיכה עצמה אסורה. ש"ך:

(ג) שתצטנן. פי' כשיוציאה ותהיה חמה א"כ יאסר החתיכה מחמת החלב שבה שאין בה ס' לבטלו אבל כשמניחה בקדרה הטעם הולך בכולו בשוה וא"ל דהא ע"כ החתיכה נמלחה תחלה דאל"ה היתה אסורה משום דם והיה צריך ס' בתבשיל נגד כולה וא"כ נאסרה תחלה מפני שנמלחה עם החלב שבה ושוב אינה חוזרת להיתרה י"ל דמיירי שהוא חלב דרבנן או חלב של בהמה כחושה דאינו אוסר במליחה אלא כ"ק א"נ מיירי שהיה בחתיכה ס' נגד החלב ואח"כ קודם בישול נחתך ממנה עכ"ל הש"ך:

(ד) נבלה. וא"כ החתיכה זו עכ"פ אסורה משום איסור דבוק א"כ מסיר החתיכה וכו' שהרי אינו מזיק כלום במה שמסירה וא"כ לא יניחנה בחנם בקדרה. ש"ך:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.