סימן קכ״ז – שצריך להזכיר הזמן בגט ודין קדימה ואיחור
סעיף א׳
צריך לכתוב זמן בגט ואם נתגרשה בגט שאין בו זמן לא תנשא ואם נשאת לא תצא אפי' אין לה בנים:
סעיף ב׳
אם היה מוקדם או נכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו פסול אפי' היו עסוקים באותו ענין וי"א דנכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו בשעת הדחק (א)כשר: הגה וגט מוקדם אע"פ שפסול אם קדשה אחר צריכה גט משני ואסור לחזור לראשון (פסקי מהרא"י סי' י"ג לדעת הרמב"ם ב"י בשם הר"ן והרשב"א):
באר היטב (1)
(א) כשר. אפילו נכתב היום ונחתם אחר כמה ימים ומכ"ש כשנתאחר אחר הכתיבה והחתימה. דכשר בשעת הדחק. דוקא שידע הבעל מזה. אבל אם הוא מוקדם ולא ידע הבעל שהקדימו אפי' בשעת הדחק פסול. שעת הדחק פרש"י שניסת או הלך לדרכו וא"א ליתן גט אחר עיין ב"ש. עיין הרד"ך בית ג' אי אמרינן בפלוגתת הפוסקים ג"כ כדאי לסמוך עליו בשעת הדחק. ועיין כנה"ג דף קמ"ז ע"א:
סעיף ג׳
נכתב ביום ולא הספיקו לחתמו עד הלילה אם כתבו בו קודם חתימה גיטא דנן איכתוב ביום פלן ולא הספיקו סהדי למחתמיה עד ליליא וחתמו העדים אח"כ כשר:
סעיף ד׳
השולח גט ממקום למקום אע"פ שמקדים הזמן שהרי כותבין הזמן מיום הכתיבה ואינו מגיע לידה עד אחר זמן כשר משום דאית ליה קלא.
סעיף ה׳
גט שלא נמסר ביום הכתיבה אין תקנה להכשירו אלא שישלחנה לה ע"י שליח. הגה מיהו נהגו להחמיר ולכתוב אחר (כן משמע מדברי הר"ף שהביא הא"ח וסתם גט שיצא מיד אשה אמרינן שנמסר ביום שנכתב ואינה צריכה ראיה אא"כ היה בו רעותא כגון שהיה מושלך (טור והתוספת והרא"ש):
סעיף ו׳
אמר לשנים לכתוב גט ולחתום וליתנו לאשתו ונתאחר הדבר ימים או שנים או שנמצא הגט פסול והוצרכו לכתוב לה גט אחר כשכותבין הזמן והמקום אין כותבין לא הזמן שאמר להם הבעל לכתוב בו ולא אותו המקום כיצד היו בירושלים כשאמר להם הבעל והיו עומדים בתשרי ונתאחר עד ניסן והרי הם בלוד כותבין הזמן מניסן ובלוד:
סעיף ז׳
גט שלא כתב בו שם היום אלא בשבת ראשונה או שנייה מחדש פלו' או בחדש פלוני או בשנה פלונית ולא הזכיר החדש אפילו כתב בשבוע פלוני כשר וכן אם כתב בו היום גרשתיה כשר שמשמעו היום הזה שיצא בו הגט:
סעיף ח׳
כתב בו זמן וחתך ממנו הזמן ואח"כ נתנו לה כשר ויש (ב)פוסלים:
באר היטב (1)
(ב) פוסלים. רוב פוסקים פוסלים ב"ש:
סעיף ט׳
גט שזמנו מאוחר כשר לגרש בו ואפילו נתנו לה מיד אין הגירושין חלין עד הזמן הכתוב בו ויש פוסלין גט מאוחר:
סעיף י׳
אם דילג הסופר לבריאת עולם כשר.
סעיף י״א
אם דילג האלפים והמאות רק שכתב בכך וכך לפרט (ג)כשר ואפי' אם דילג גם בריאת עולם:
באר היטב (1)
(ג) כשר. אפי' לא כתב רק פרט האחרון כגון שלשה כשר ב"י ב"ש:
סעיף י״ב
אם דילג חמשה ולא כתב אלא אלפים (ד)כשר:
באר היטב (1)
(ד) כשר. ואין לומר אלפים שני אלפים משמע והוא מוקדם מדלא כתב אלפיים בתרי יודין ב"ש:
סעיף י״ג
אם כתב הכלל והפרט הקטן ודילג הפרט האמצעי כגון שכתב ה' אלפים וי"ז ודילג וג' מאות פסול ואם נשאת לא (ה)תצא ויש מי שאומר שמצריכין לה גט כשר מבעלה הראשון ותשב תחת השני.
באר היטב (1)
(ה) תצא. ואם לא דילג אלא רק פרט האחרון כגון שלא כתב שלשה י"ל דדומה למוקדם. לבוש ב"ש:
נוסח השולחן ערוך: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ״ו; באר היטב: מהדורת תורת אמת – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.