סימן שי״ט – דין חתוך אבר הבכור ויתר דיני בכור
סעיף א׳
מבכרת המקשה לילד יכול לחתוך אותו אבר אבר ומשליך לכלבים (א)(ומרובו ואילך צריך קבורה) (ב"י בשם התוס') והבא אחריו בכור (וי"א שאינו בכור) (טור בשם הרא"ש) יצא רובו ה"ז יקבר ונפטרה מהבכורה ואם חתך אבר והניח אבר והניחו עד שהשלים רובו הרי כל האברים צריכין קבורה ונפטרה מהבכורה כיון שיצא רובו בין שלם בין מחותך [והרי הוא לפנינו] נתקדש למפרע: (וי"א דאינו קדוש (ב)למפרע) (טור):
באר היטב (2)
(א) ומרובו. פי' הש"ך דאף כשחתך אבר אבר והשליך לכלבים מ"מ מה שיוצא אח"כ מרובו ואילך חייב קבורה אבל מה שיצא כבר אף שיצא אח"כ רובו א"צ קבורה למ"ד להבא הוא קדוש וכ"מ בתוס' עכ"ל:
(ב) למפרע. ומה שמחתך קודם שיצא הרוב השליך לכלבים ומרוב ואילך צריך קבורה. ש"ך:
סעיף ב׳
יצא שליש ומכרו לעובד כוכבים וחזר ויצא שליש אחר (ג)נתקדש למפרע (וי"א דאינו קדוש למפרע) (טור):
באר היטב (1)
(ג) נתקדש. והמכירה לעובד כוכבים אינה מכירה:
סעיף ג׳
יצא שליש דרך דופן ושני שלישים דרך רחם אינו קדוש (ויש אומרים (ד)דקדוש) (ג"ז טור):
באר היטב (1)
(ד) דקדוש. לטעמייהו אזלי דס"ל להבא קדוש. ש"ך:
סעיף ד׳
יצא רוב העובר ע"י מיעוט אחד מהאברים שמשלימו לרוב חשוב כילוד אע"פ שרוב האבר מבפנים ואסור למכרו לעובד כוכבים ולהשליכו לכלבים ופוטר הבא אחריו ואם יצא חציו של עובר על ידי רוב א' מהאברים שעל ידו נשלם יציאת חצי העובר הרי זה ספק ואסור למכרו לעובד כוכבים ולהשליכו לכלבים והבא (ה)אחריו ספק בכור:
באר היטב (1)
(ה) אחריו. כתב הש"ך דלדעת הרב צ"ל דכאן מיירי שלא נולד אח"כ כולו אלא שחציו הנשאר יצא דרך דופן כו' אבל אם אחר שיצא חציו ברוב אבר יצא כולו ואחר זמן ילדה ולד פשיטא שהוא פטור מבכורה דמה בכך שמתחלה יצא חציו ברוב אבר ס"ס אח"כ נולד כולו וזה פשוט עכ"ל:
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.