שולחן ערוך יורה דעה

סימן שי״ז – דין בכור שנתערב ומת אחד מהבהמות

3 סעיפים · 2 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

שנים שהפקידו אצל אחד שני זכרים אחד בכור וא' פשוט ומת אחד מהם ואינו יודע איזה (מת) מניח הנשאר ביניהם והוא בין (א)שניהם ודינו כספק בכור:

באר היטב (2)

(א) שניהם. ר"ל בין הכהן ובין מי שהפקיד הפשוט וכשיפול בו מום יחלקו בין שניהם אלו. ט"ז:

(ב) מוחזק. ולא אמרינן כיון שהכהן הוא רועה שלו ודאי הקנה לו חצרו כדי שיקנה הכהן את הבכור מיד כשיולד כי ניחא ליה למיעבד מצוה זו גם בממונו שיגדלו בכורותיו של כהן בחצרו וה"ל כשנים שהפקידו דלעיל בס"א אלא במקום פסידא לא אמרינן דניחא ליה למיעבד מצוה וכו' והבעה"ב עדיין מוחזק בו והמע"ה עכ"ל הש"ך:

סעיף ב׳

מי שהפקיד בכור אצל חבירו ולחבירו פשוט (פי' שאינו בכור) ומת אחד מהם המוציא מחבירו עליו הראיה וכיון שהנפקד מוחזק יחזיקנו ויאכלנו במומו:

סעיף ג׳

רועה כהן שנתן בהמות בחצר בעל הבית וילדה אחת מהן בכור ונתערב עם של בעל הבית ומת אחד מהם הוי ליה בעל הבית מוחזק ויאכלנו במומו:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.