סימן ל׳ – דין מכה בעצם הגולגולת
סעיף א׳
בהמה או חיה (א)שנתרוצץ רוב עצם גולגלתה בין ברוב גבהה בין ברוב הקיפה (ב)טריפה אע"פ שהקרום (ג)קיים:
באר היטב (3)
(א) שנתרוצץ. פי' שהוכתה מכות רבות ולא נפחתה:
(ב) טריפה. וכ' בט"ז דבטור כ' בין ברוב הקיפה דהיינו מאמצעיתה ולמעלה שהוא למטה מהעינים בין ברוב גובהה דהיינו ממקום שמתחיל לשפע והוא למעלה מהעינים ונראה פירושו שמתחלה נותן סי' היכן מתחיל מקום הטריפות ואמר מהאמצעית של גובה הראש ולמעלה דהוא למטה מהעינים לצד הארץ ומאותו מקום ולמעלה עד הקרנים בכל מקום שיהיה חביסה בהיקף בעיגול אותו מקום אפילו ברוב מאותו עיגול טריפה ורוב גבהה היינו שנחבס שלא בעיגול ההיקף אלא דרך גובהה שלה דהיינו מן העינים ולמעלה לצד הקרנים אם נקבה רוב אותו גובהה ג"כ טריפה אבל למטה ממקום שהתחיל לשפע אין שום סברא לאסור ברוב גובהה ואם בגובהה או בהקיפה לחוד לא הוי רוב ובשניהם הוי רוב דהיינו גובה עם הקיפה אסור דהא דאיבעי לן בגמ' אי רוב הקיפה או רוב גובה אפשר לומר דזהו נמי בכלל האיבעיא ולא איפשטא ועיין פר"ח וכנה"ג (מהרמ"ט):
(ג) קיים. וכ' בש"ך אע"פ שגם קרום העליון קיים:
סעיף ב׳
נפחתה וחסר ממנה כסלע (ד)טריפה ואם ניקבה נקבים שיש בהן חסרון אם בין כלם כסלע שהוא שליש טפח (ה)טריפה: הגה אבל פחות מזה יש להכשיר אפילו בזמן הזה דלא חיישינן בבהמה לנקיבת קרום של מוח (כך משמע בטור ובא"ו הארוך כלל נ"ד) ובעוף המים כגון אווזא (ובר אווזא) (רשב"א ותשובת הרא"ש כלל כ' סימן ט') אפי' לא ניקב העצם אלא כל שהוא (ו)טריפה ועוף היבשה שנשכתה חולדה (ז)בשיניה בראשה או שנגפה בעץ או באבן מניח אצבעו בצד הנקב ונועץ אצבעו שם או מכניס ידו לתוך פיה ודוחק שם אם לא בצבץ המוח ולא יצא מהנקב בידוע שלא ניקב קרום של מוח וכשרה ואם יצא טריפה: הגה ואנן אין בקיאין בבדיקת הטריפות ולכן יש להטריף אם ניקב עצם הגלגולת בכל שהוא בעוף אפילו בעוף (ח)דיבשה (בשערים דמהרא"י שער ל"א ובא"ו הארוך כלל צ"ד):
באר היטב (5)
(ד) טריפה. וכ' בש"ך וכי הוי כסלע מצומצם דינו כיתר מסלע ורוחב הסלע הוא פחות משליש טפח עיין ש"ך ופר"ח ודוקא בבהמה גדולה אבל בבריה קטנה משערין לפי קוטנה פר"ח בשם ר' ירוחם (שם):
(ה) טריפה. ופי' הש"ך דצ"ל יותר מסלע דסלע לא הוי שליש טפח ע"ש שמביא ראיה לדבריו וכשאין בין נקב לנקב כמלא נקב השלם שביניהם נידון כנקב ובנקבים שאין בהם חסרון מסופק הש"ך אי מצטרפין לרובא כמו גרגרת. ופר"ח מכשיר בכל גווני ע"ש:
(ו) טריפה. והטעם מפני שקרומו רך. יש מיני אווזות דלאחר שמסירין הנוצות מראשיהן נראה על הגולגולת גומא והעור שלם רק שכפוף לתחת ונראה כעין גומא וכאשר מתחילין לחתוך העור נראה בגלגולת סדק המגיע עד קרום המוח והקרום קיים כשירות דהכי רביתייהו. וכן יש עופות דיש להן גבשושית ותחתיו יש בעצם נקבים דקים עשוים ככברה כך רביתייהו (תשובת צ"צ סי' ע"א) ופר"ח מחמיר. תרנגולת שיש בעצם גלגולת חטוטרות גם הנוצה שעליה גבוה משאר נוצות שעל הגלגולת עיין פר"ח סי' נ' דמסיק אם לא שהה יב"ח או שלא הטילו ביצים יש להטריפם ואם לאו יש להקל בה"מ ע"ש ובתשובת חב"י שאלה ל"א כ' בשם אחרונים גם הגאון מוה' שמואל קאיידנויר העיד ששאל להגאון מ' נפתלי כ"ץ אב"ד דק"ק פפ"ד על אווזות הנ"ל ואמר דהכי רביתייהו עיין שם. (מהרמ"ט):
(ז) בשיניה. וכ' בש"ך דאלו ביד יש לאסור משום דרוסה דיש דרוסה לחולדה בעופות. תרנגולת שניקב עצם קדרות המוח ועלה עצם בנקב או נתחבר סדק השבר ונסתם כבראשונה בשל ישראל יש להקל דאלו ניקב הקרום לא היה עצם נתגדל ונתחבר עד שאינו ניכר. הריק"ש בתשוב' סי' קכ"ה ופר"ח חולק עליו:
(ח) דיבשה. וכ' בט"ז בשם רש"ל מיהו אם יורד דם מחמת שנקרע העור ועצם קיים כשר ואף בעוף של מים יש להכשיר וה"ה אם יש בגלגולת רק נפוח ועצם הגלגולת שלם כשר אף בעוף של מים (או"ה). ובש"ך כ' דוקא בנקב יש חילוק בין בהמה לעוף אבל בנחבסה אין חילוק:
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.