שולחן ערוך יורה דעה

סימן רצ״ה – דיני הרכבת האילן

7 סעיפים · 4 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

כלאי האילנות הרי הם (א)בכלל מה שנאמר שדך לא תזרע כלאים כיצד המרכיב אילן באילן כגון שהרכיב יחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח ה"ז לוקה מן התורה בכל מקום בין בארץ בין בח"ל וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק לוקה בכל מקום:

באר היטב (1)

(א) בכלל. כ' הדרישה דנראה אם זרע ב' מיני אילנות בארץ ישראל לא גרע איסורו מכלאי זרע השדה כו' ולא עיין ברמב"ם שכ' בהדיא וכן מותר לערב זרעי אילנות ולזרען כאחד שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה בלבד וזה אפילו בא"י שהרי כ' שאין לך כלאים וכו' עכ"ל הט"ז:

סעיף ב׳

אסור לישראל להניח לעובד כוכבים שירכיב לו אילנו כלאים:

סעיף ג׳

מותר לזרוע (ב)זרעים וזרע אילן כאחד וכן מותר לערב זרעי אילנות ולזרעם כאחת שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה בלבד בין אילן בירק בין ירק באילן בין ירק בירק שאינו מינו ואפילו עץ סרק על עץ מאכל או עץ מאכל על עץ סרק:

באר היטב (1)

(ב) זרעים. כ' הש"ך משמע אפילו בא"י מותר אבל באמת לא כיון יפה אלא נראה עיקר כדעת הטור דבא"י אסור דנהי דמשום הרכבת אילן ליכא איסורא דכלאי זרעים מיהא איכא עכ"ל וכ"כ הט"ז דכן מוכח מהירושלמי שזרעים עם האילן אסור וע"ש:

סעיף ד׳

יש איסור הרכבה אפילו תחת הקרקע כגון זמורת הגפן שהבריכה תחת הקרקע אסור לזרוע עליה ירק אלא אם כן יש על גבה עפר ג' טפחים ואפילו הבריכה בתוך דלעת שיבשה או בתוך סילון של (ג)חרס מפני שנשרש בה והוה ליה מרכיב ירק באילן ואם היה על גבה פחות מזה אסור לזרוע על גבה ומותר לזרוע (ד)בצדה אבל הבריכה בסלע קשה אפילו אין עליה עפר אלא ג' אצבעות מותר להביא זרע עליה בד"א כשאין עיקר הגפן נראה אבל אם נראה צריך להרחיק ו' טפחים לכל רוח ואח"כ זורע כמו שמרחק מכל גפן יחידית שלא הוברכה:

באר היטב (2)

(ג) חרס. והטור כ' של עץ:

(ד) בצדה. והש"ך כתב דטוב ליזהר לכתחלה ולהחמיר שלא לזרוע תוך שלשה טפחים דכן דעת הר"ן והתוספות ע"ש: [ועי' בש"ך עצמו]:

סעיף ה׳

ודוקא בכי האי גוונא שנקרא עליו שם אילן קודם שהבריכה אבל מותר לזרוע אצל האילן אע"פ ששרשי הירק נכנסים בתוך שרשי האילן כיון שאין על השרשים שם אילן ואפילו במבריך דוקא בזמורת הגפן מפני שהיא רכה ושרשי הזרעים נכנסים בה אבל המבריך ענף מאילן אחר מותר לזרוע על גביו אפילו אין עליו עפר שלש אצבעות:

סעיף ו׳

יש באילנות דומים זה לזה בעלין או בפירות ואעפ"כ הואיל והם שני מינים הרי אלו כלאים כיצד התפוח עם החזרד (פירוש מין תפוח יער תרגום וכפתור וחיזור) הפרסקין (פירוש פירסק"י בלע"ז) עם השקדים השזפין (פי' הרכיב זיתים על רמון שהם פרי דומה לזית יוצא מהם שזפין) עם הרמון אע"פ שדומים זה לזה כלאים זה בזה אבל האגסים (פי' פיר"י בלע"ז) עם הקרוסטומלין (פי' מין אגסים) והפרישן (פי' קודוני"ו) עם העוזרדים (פי' סורבלי"י) אינם כלאים זה בזה: הגה וכן מותר להרכיב מין א' אפילו שחורות בלבנות ודקות בגסות אע"פ שיש לו שם לווי (כל בו וב"ח בשם א"ח) וכן סרק על גבי סרק שרי אף ע"פ שאינו מינו (כן משמע מהטור) ומ"מ הואיל ואין רוב העולם מכירין רוב המינין טוב ליזהר מכולן (ב"י בשם סמ"ק):

סעיף ז׳

אסור לקיים המורכב כלאים אבל הפרי היוצא ממנו מותר ואפילו לזה שעבר והרכיבו ומותר ליקח ענף מהמורכב ולנטעו במקום אחר:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.