שולחן ערוך יורה דעה

סימן רצ״ב – כמה דינים משלוח הקן

13 סעיפים · 10 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

שלוח הקן אינו נוהג אלא בעוף טהור אפילו אם האם טרפה ואפילו אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח:

סעיף ב׳

קן (א)המזומן אצלו כגון יונים שדרכן ליגדל עם בני אדם בבתים ואווזים ותרנגולים שקננו בבית פטור אבל יוני שובך ועלייה וצפרים שקננו בטפיחים (פירוש כלי חרס הבנוי בכתלים אשר שם צפרים יקננו) ובבורות ואווזים ותרנגולים שקננו (ב)בפרדס חייב והוא שלא (ג)הוגבהה האם מעל הביצים כלל משהטילם אבל אם הוגבהה האם מעליהם אם המקומות הללו שלו זכתה לו חצירו והוה ליה מזומן ופטור:

באר היטב (3)

(א) המזומן. דכתיב כי יקרא פרט למזומן:

(ב) בפרדס. שאינו משתמר דכיון שמרדו אין קינויו בידך אבל אם משתמר פטור. כן משמע מפירש"י. ש"ך:

(ג) הוגבהה. דהשתא ליכא למימר שזכתה לו חצירו וה"ל מזומן דכיון דאסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם א"כ גם חצירו לא קנה ליה דכיון דאיהו לא מצי זכי לא זכי ליה חצירו. ש"ך:

סעיף ג׳

ובכל מקום שימצאנו בין באילן בין בארץ או בבורות שיחין ומערות או בים או בראשו של אדם או בראש שאר ב"ח בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד חייב לשלח:

סעיף ד׳

צריך לשלח האם עד שתצא מתחת ידו ואח"כ יקח את הבנים ואם רוצה לחתוך כנפיה קודם שישלחנה כדי שלא תוכל לפרוח ויקחנה אינו רשאי אלא ישלחנה מיד עם כנפיה כדי שתוכל לפרוח ולאחר שתצא מידו יקחנה אם ירצה ואם חתכן ישהנה עד שיגדלו כנפיה וישלחנה:

סעיף ה׳

אם רוצה ליקח האם ולשלח הבנים אינו רשאי שלחה (ה)וחזרה שלחה וחזרה אפילו כמה פעמים חייב לחזור ולשלחה אבל אם שלחה ונטל הבנים והחזירן לקן וחזרה האם עליהם פטור מלשלח:

באר היטב (1)

(ה) וחזרה. כתב הט"ז קשה כיון דקי"ל דגם ברשותו חייב בשלוח הקן למה כ' כאן סתם דחייב כיון דקודם חזרה היה יכול לזכות בבנים וממילא זכה לו חצירו שלא מדעתו וה"ל מזומן וצ"ל דכאן מיירי שלא ברשותו וצ"ע דלא פירשו זה בהדיא עכ"ל וכ"כ הש"ך דאם היה בחצירו וחזרה פטור מלשלח ומזה הטעם אם נטל הבנים והחזירן לקן פטור דכיון דכבר זכה בהן מזומן קרינן בהו:

סעיף ו׳

אם נטל האם מעל הבנים ולא שלחה ישלחנה (ו)ופטור:

באר היטב (1)

(ו) ופטור. ממלקות (כיון שבידו לשלוח עוד אינו חייב מלקות) אבל אסור לעשות כן לכתחלה ואם מתה או ששחטה קודם ששלחה חייב מלקות כיון שאין בידו לקיים מצות שלוח כ"כ הרמב"ן והר"ן ואם בא אחר וחטף האם מידו או שברחה מתחת ידו שלא מדעתו לוקה שנאמר שלח תשלח עד שישלח מעצמו והרי לא קיים עשה שבה. שם ברמב"ם:

סעיף ז׳

היו הביצים מוזרות או האפרוחים מפריחים או שהם טריפה או שזכר רובץ על הקן או שעוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור או עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח (ל' רמב"ם פ' י"ג מהל' שחיטה דין י'):

סעיף ח׳

היתה רובצת על ביצים שאינה מינה והם (ז)טהורים הרי זה משלח ואם לא שלח אינו לוקה (שם דין י"א):

באר היטב (1)

(ז) טהורים. כתב הש"ך מדלא חילק משמע אפי' בקורא נקבה אינה לוקה והוא דעת הרמב"ם אבל דעת הרא"ש ושאר גדולי הפוסקים דבקורא נקבה חייב אע"פ שרובצת אביצים שאינן מינה כיון ששניהם טהורים ופירוש קורא כ' רבינו ירוחם שא"א להיות עוף הנקרא קוקליי"ו כמו שפי' קצת המפרשים קורא דגר ולא ילד כי הוא עוף טמא ופשוט לכ"ע דפטור:

סעיף ט׳

היתה מטלית או כנפי נוצה מעוף אחר או ביצים מוזרות מפסיקין בינה לקן או שהיו שני (ח)סדרי ביצים זה על זה וכנפיה נוגעות בסדר העליון [או שהיתה] אם על גבי אם או שהיה הזכר על הקן והאם על הזכר הרי זה משלח ואם לא שלח אינו לוקה (שם דין י"ד):

באר היטב (1)

(ח) סדרי. כתב הלבוש דנתכוין ליטול התחתונים לבד והיינו כפירש"י ודלא כחידושי רשב"א שפי' דהביצים עליונים הם מעוף טמא דפשט דברי הש"ס עיקר כרש"י עכ"ל הש"ך וע"ש:

סעיף י׳

(ט)שחט מקצת סימני האפרוחים בתוך הקן קודם שיקחנה הרי זה משלח ואם לא שלח אינו לוקה. (שם דין י"ב):

באר היטב (1)

(ט) שחט. כ' הש"ך ואע"ג דלדידן לא שייך דין זה דבכל שהוא ששהה מטרפינן נראה דמיירי דבשעה ששוחט נוטל האם כגון דשחט בחד ידא ונטל בחד ידא או מצוה לאחר ליקח האם א"נ אפילו בשהה כל שהוא כיון דהרבה פוסקים מתירים כדלעיל סי' כ"ג אלא דאנן מחמרינן והיינו לענין אכילה אבל לא להקל לענין שלוח הקן עכ"ל:

סעיף י״א

היתה מעופפת על הקן אם כנפיה נוגעות בקן חייב לשלח ואם לאו פטור אע"פ שנוגעות מן הצד:

באר היטב (1)

(ד) האם. כתב הש"ך דמיירי שהוגבהה עד כדי שתצא מתחת ידו כדלקמן ס"ד דאל"כ כיון דאיהו לא זכי בה חצירו נמי לא זכי ליה א"נ דהכא מיירי שהוגבהה מעצמה והלכך כל שאינה נוגעת ע"ג הקן סגי דומיא דהיתה מעופפת דסי"א עכ"ל:

סעיף י״ב

היתה יושבת בין הביצים או בין האפרוחים אפי' נוגעת בהן (י)פטור:

באר היטב (1)

(י) פטור. דעל הביצים והאפרוחים כתיב ואין זה על. עכ"ל הש"ך:

סעיף י״ג

היתה יושבת על שני ענפי האילן והקן תחתיה רואים כל שאילו תשמט ונופלת עליהם חייב ואם לאו פטור:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.