סימן רפ״ו – מקומות החייבים במזוזה
סעיף א׳
אלו המקומות שחייבים במזוזה אחד שערי בתים ושערי חצרות (א)מדינות ועיירות (ב)רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפים כולם (ג)חייבים: הגה ודוקא כשבית השותפים ישראלים אבל בית של ישראל ועובד כוכבים (ד)פטור ממזוזה (מרדכי ספ"ק דעבודת כוכבים) וכן חצירות או עיירות (ה)שמקצת עובדי כוכבים דרים שם פטורין ממזוזה (חידושי אגודה פ"ק דיומא):
באר היטב (5)
(א) מדינות. מוקפות הרים ובקעות בכמה פרסאות ואין יוצאין ממנה אלא דרך שערים כגון ארץ הגר. רש"י:
(ב) רפת. ואע"ג דהוא במקום הטינופת מ"מ לא נפיש זוהמייהו והדרישה כ' כלל הדברים דהיכא דאיכא משום קדושה כגון בהכ"נ או היכא דאיכא מקום טינופת אז בעינן בית דירה ממש שידור בה תמיד אבל היכא דליכא חד מהנך כגון מתבן כו' אפילו אינם דרים שם ממש כיון דיוצאים ונכנסין בו חשיב בית דירה עכ"ל ולולין הוא חדר בנוי העשוי לאווזין ותרנגולים. ש"ך:
(ג) חייבים עיין. בסמ"ע בח"מ סימן תכ"ז ס"ק ב':
(ד) פטור. כיון שהמקצת של עובדי כוכבים וגם משום סכנה שלא יאמר העובד כוכבים שהישראל עושה מעשה כשפים. ש"ך:
(ה) שמקצת. אפילו רובם ישראלים פטורים משום סכנה ומזה הטעם אין עושין מזוזה בשערי רחובות כגון בק"ק קראקא ובק"ק פראג שקבעו שערים ברחובות היהודים ונסגרים בלילה ולא קבעו בהם לעולם שום מזוזה ועוד מטעם אחר אין עושין שם מזוזה משום דהעובדי כוכבים בודאי יטלוה ויבזוה וא"כ יהיו גורמין בזיון לכתבי הקדש ומכאן למדו לישראל החוכר חכירות מן השר למכור יין שרף או שכר או מי דבש שקורין שענ"ק והעובדי כוכבים ממלאים הבית בכל יום ורגילים ליקח המזוזה ונוהגין בהן מנהג בזיון שאין לעשות מזוזה באותן פתחים אא"כ שהפתח היא במקום שמור מעובדי כוכבים שלא יטלו המזוזה. עכ"ל הש"ך:
סעיף ב׳
בית התבן בית העצים ובית הבקר חייבים ואם הנשים רוחצות בהם כיון שעומדות שם ערומות אין כבוד שמים להיות שם מזוזה: הגה ודוקא אלו אבל חדר ממש אפי' מקום שאיש ואשה ישנים ומשמשים שם חייב במזוזה (בתשובת מהרי"ל וכ"כ הב"י) ויש מקילין ואומרים דבכל מקום שנשים שוכבות פטור ממזוזה (ב"י בשם סמ"ק וכל בו ומרדכי סוף הל' מזוזה) ונראה לי דבמקום שהדלת מבפנים וכששוכבים שם סוגרים הדלת ונמצא המזוזה מבחוץ (ו)חייב לכולי עלמא (ד"ע בד"מ וכ"מ בתשובת מהרי"ל סי' צ"ח):
באר היטב (1)
(ו) חייב. וכתב בס' מעדני מלך ואלא מיהא איכא לברורי אם אותו החדר יש לפנים ממנו עוד חדר אחר ושם אינו משכב לנשים לתשמיש המטה והוא חדר שחייב במזוזה אלא מפני שהיכר ציר ודלת סובבין אותו וא"כ חלל הפתח מבחוץ לתוך חדר משכב נשים כו' נראה בעיני שיש לקיים מצות מזוזה בחדר שאנו דנין עליו לקבעה אחורי הדלת עכ"ל והב"ח כתב דנתפשט המנהג שאין עושין מזוזה כ"א בפתח הבית הסמוך לר"ה והיינו משום דהנשים רוחצות בבית החורף בחורף ובהחדרים בקיץ ועומדים שם ערומים וכו' ומקרוב נהגו הלומדים לעשות מזוזו' לכל הפתחים שבבית ומיהו צריכין ליזהר שלא יעשו מזוזה במקום שרגילין שם לרחוץ ולכבס טנופת דבגדי קטנים ע"כ ומיהו נראה שיש לתקן מזוזות בכל הפתחים ויכסה המזוזות כדלקמן ס"ה. ש"ך:
סעיף ג׳
בהכ"נ אם יש בו דירה לשום אדם חייב במזוז': הגה ואם בית דירה בעזרה שלפני בית הכנסת העזרה חייבת ובית הכנסת פטור (ב"י בשם רבינו ירוחם):
סעיף ד׳
בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה פטורים לפי שאינם עשויים לדירת כבוד:
סעיף ה׳
במקום שיש טינוף כגון שתינוקות מצויים שם טוב (ז)לכסות המזוזה ובמקום טהרה טוב להיות (ח)נראית:
באר היטב (2)
(ז) לכסות. כתב הט"ז מזה למדתי שאותן האנשים שאין עושין מזוזה מחמת שאומרים שגנבים גונבים אותה משם ונוהגין בזיון שאין זה מציל עליהם שיכולים ליתן המזוזה שם באופן שלא תהיה מגולה כלל מבחוץ אפי' נגד השם של שד"י דזה עכ"פ יותר טוב מלבטל המצוה לגמרי וכתב בב"י בשם סמ"ג ואפילו בפתח הבית במקום שתחלת שליש העליון הוא למעלה מי' טפחים יכול להניחה ואע"פ שהחזירים מצויים שם עכ"ל:
(ח) נראית. כ' הט"ז נ"ל דאין לעשות בלי כיסוי כלל דנמשך מזה עבירה שע"י משמוש בכל פעם ימחק שם שד"י כמו שאנו רואין ברוב בתים אלא יכסהו בחתיכ' זכוכית וממילא יהיה השם נראה ובזה בטלה גם טענת המקילים בעשיית מזוזה מחמת שמצוי שם טינופת או הנשים רוחצות שם דבזה הוי כיסוי אע"פ שנראה רק בחדר שאיש ואשתו משמשים שם לא די בכיסוי זכוכית וצריך לכסותה בשעוה עכ"ל:
סעיף ו׳
אכסדרה והוא המקום שיש לו ג' כתלים ותקרה אע"פ שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות (ל' הרמב"ם פ"ו מהס"ת ד"ג) אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הרביעית אע"פ שהיא נמוכה או שעשויה (ט)חלונות חלונות חייבת:
באר היטב (1)
(ט) חלונות. פירוש מכל הרוחות. נ"י:
סעיף ז׳
מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית (י)שער והגנה פטורים ואם בית פתוח לאחד מאלו חייבים (יא)ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין בית פתוח לו (טור והפוסקים בשם ר"י):
באר היטב (2)
(י) שער. הוא בית קטן אצל שער החצר והגנה שהשומר יושב שם פטורים כיון שאינם מיוחדים לדירה:
(יא) וי"א. כתב הש"ך וצ"ע דהא הי"א אלו גם במרפסת וגנה מחייבין ועב"ח ופרישה:
סעיף ח׳
בית שער שפתוח לבית ולחצר חייב (יב)בשתי מזוזות אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לחצר:
באר היטב (1)
(יב) בשתי. כתוב בטור מלבד הפתח שנכנסין לשם מן רשות הרבים דפשיטא שצריך מזוזה:
סעיף ט׳
בית שער העומד בין הגנה לבית חייב בשתי מזוזות אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לגנה:
סעיף י׳
בית המדרש פטור מהמזוזה ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו חייב במזוזה באותו פתח וי"א שבית המדרש חייב במזוזה ונכון (יג)לחוש לדבריהם אבל לא יברך עליה:
באר היטב (1)
(יג) לחוש. בטור כ' וכן עשה הר"מ מרוטנבורג מזוזה לבה"מ ואמר כשהיה ישן בו שינת צהרים היה רוח רעה מבעתו קודם שתיקן בו מזוזה והב"ח כתב דנכון הוא כשיקבע מזוזה בפתח הבית ויברך עליה שיהא דעתו ג"כ על קביעת המזוזה שבבה"מ ויקבע אותם זה אחר זה תחלה בפתח הבית ואח"כ בפתח בה"מ וברכה זו חוזרת על שניהם:
סעיף י״א
סוכת החג בחג והבית שבספינה והחנויות שבשוקים (יד)פטורים:
באר היטב (1)
(יד) פטורים. מפני שהם דירת עראי וכ' הט"ז ונ"ל אפי' אם יושבים בהם בכל יום פטורים דכיון דאינם שם בלילה מקרי עראי כמ"ש בח"מ סימן ק"מ ס"ח לענין חזקה אבל חנות שהוא בביתו פתוח לרשות הרבים פשיטא שצריך מזוזה לפתחיו עכ"ל:
סעיף י״ב
שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו (טו)הפנימית חייבת והחיצונה פטורה:
באר היטב (1)
(טו) הפנימית. ששם הוא דר ומצניע קדרותיו הלכך חייבת ובחיצונה הוא עושה מלאכתו ומוציא קדרותיו למכור ואינו דר שם לכך פטור ול"ד לבית שער דלעיל דקביע תשמישו משא"כ הכא. ש"ך:
סעיף י״ג
בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה אע"פ שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל ה' זויות (טז)חייב (רמב"ם שם ד"ב):
באר היטב (1)
(טז) חייב. כתב הש"ך מאחר דיש פלוגתא בזה נראה דיש לקבעה בלא ברכה או שיברך מתחל' על אחרת ויהא דעתו גם על זו:
סעיף י״ד
בית שאין לו תקרה פטור היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה אם היה הקירוי כנגד הפתח חייב במזוזה והוא שיהי' במקורה ד' (יז)על ד':
באר היטב (1)
(יז) על. או כדי לרבע ד' על ד' להרמב"ם:
סעיף ט״ו
הבית אע"פ שאין לו דלתות חייב במזוזה ויש מי (יח)שפוטר:
באר היטב (1)
(יח) שפוטר. ואם קבעה קודם תליית הדלת לא יצא חובתו כשנותן הדלת אח"כ דהוי תעשה ולא מן העשוי כ"כ הלבוש ולצאת ידי שניהם יתלה בה הדלת מיד ויקבענה ואם א"א לתלותה מיד יקבענה בלא ברכה או יברך תחלה על אחרת ויהא דעתו גם על זו וכשיתלה בה הדלת יטלנה ויחזור ויעשה כך ובזה יוצא ידי כולם עכ"ל הש"ך:
סעיף ט״ז
הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבים במזוזה:
סעיף י״ז
אם יש בבית הרבה פתחים פתוחים לחצר או לרשות הרבים ונעשו כולם לכניסת ויציאת בני הבית כולם חייבים אפילו נתמעטו הדיורים שאין רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהם:
סעיף י״ח
בית שיש לו פתחים הרבה אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבא אלא באחד מהם חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח: הגה הואיל ונעשו לכניסה ויציאה (משמעות הטור) מרתף שיש לו פתח מן הרחוב שמכניסין בו יין בחביות גדולות ויש לו פתח קטן מן הבית שנכנסין ויוצאין בו תמיד אם הפתח הקטן (יט)ראוי למזוזה היא חייבת והגדולה פטורה ואם אין הקטן ראוי למזוזה הגדולה חייבת והקטן פטור (ב"י בשם תשובה אשכנזית והיא בת' מהרי"ל סי' צ"ט):
באר היטב (1)
(יט) ראוי. שיש בו גבוה עשרה ורחב ארבעה כדלקמן סימן רפ"ז:
סעיף י״ט
ארובה שבין בית לעליה ועולים לה בסולם ועושים סביב הסולם היקף מחיצות פעמים למטה ברגלי הסולם ופעמים למעלה בראשו ויש בו צורת פתח במקום שעושין אותו חייב ואם עשו למעלה וגם למטה חייב בשתים:
סעיף כ׳
פתח (כ)שאחורי הדלת אם יש לו פצים טפח חייב במזוזה:
באר היטב (1)
(כ) שאחורי. פירש רש"י כגון שיש במקצוע הבית פצים קבוע לשני פתחים מחותכים א' לצפון וא' למערב וקבעו המזוזה בפצים בחלל הפתח הצפוני וכשהדלת פתוח הוי אחורי הדלת אם יש בעובי הפצים עובי הבדלת טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי הואיל ואין המזוזה בחללה ואם לאו א"צ מזוזה אחרת שהרי היא כמונחת בחללה עצמו ע"כ ויראה מכאן אותן פתחים שהם חלוקים ועמוד באמצע די להם במזוזה א' אפי' אם יש בעובי העמוד טפח דלא מחייב בשתים אלא כשא' בצפון וא' במערב אבל כששני הפתחים ברוח א' אפילו אם יש בעובי הפצים טפח חשוב הכל כפתח א' עכ"ל ומפרש הט"ז דברי רש"י דר"ל דשני הפתחים הם בפצים עצמו מחותכים בו דהיינו שבמקצוע מערבית צפונית עומד פץ א' עב ורחב ונחתך בו חתך גדול כדי שיעור פתח מצד צפון לתוך חלל הבית ושם נכנסין ויוצאין מצפון לבית ומבית לצפון ועוד נחתך שם שיעור פתח מצד מערב לחלל הבית ושם הוי כניסה ויציאה מבית למערב וממערב לבית ועשה המזוזה בחלל הפתח המערבי דהיינו באותו צד שהוא ימין הנכנס ממערב לבית וא"כ המזוזה של פתח המערבי פשיטא שהיא כדין אלא דפתח הצפוני יש חילוק אם יש באותו חלק פצים המבדיל בין מערב לצפון שיעור טפח צריך מזוזה אחרת לצפוני אבל אם אין שם הבדל טפח חשבינן אותו הבדל כמאן דליתי' ומתכשר גם הצפוני כאילו גם הוא בחלל המערבי וימין א' לשניהם סגי ומה שנקט רש"י לשון דרומי ומערבי הוא נמי בדרך זה אלא שבזה צ"ל שהמזוזה בפתח הדרומי בחלק ימין הנכנס ופתח מערבי מתכשר באותה מזוזה ג"כ אם אין טפח בהבדל שהרי היא ימין לשניהם עכ"ל:
סעיף כ״א
פתח אחד וחלקו בעמוד בינתיים כל שיש היכר ציר בזה ובזה לצד העמוד הרי הם כשני פתחים וצריך מזוזה לכל פתח אבל כל שאין צירים לצד העמוד אין העמוד (כא)מחלקו לשנים שאינו אלא לנוי בעלמא:
באר היטב (1)
(כא) מחלקו. מבואר בטור דהיינו אם הוא בדרך שאין נבדלין זה מזה אלא אם זה נפתח גם השני נפתח משא"כ אם יש שער א' גדול וסמוך לו שער קטן כדרך העשירים שאינם רוצים שהשער הגדול יהיה פתוח אלא משתמשים תמיד בקטן רק לפרקים בגדול בזה צריך ב' מזוזות עכ"ל הט"ז:
סעיף כ״ב
השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל פטור ממזוזה שלשים יום והשוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ ישראל (והוא הדין לשואל בית דינו כשוכר) (ב"י בשם הר"ר מנוח וכ"מ בש"ס):
סעיף כ״ג
השוכר בית מאינו יהודי (כב)חייב במזוזה:
באר היטב (1)
(כב) חייב. לאחר ל' יום בח"ל ובא"י מיד וקמ"ל דלא אמרינן כיון שהבית של עובדי כוכבים תפטור לגמרי ממזוזה מיהו כל זה היכא דליכא משום סכנה בבית של עובדי כוכבים דאל"ה פטור ממזוזה כדלעיל ס"א עכ"ל הש"ך:
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.