שולחן ערוך יורה דעה

סימן רס״ט – איסור עריות בגרים ודינן לענין עדות וחליצה

11 סעיפים · 12 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

דין תורה שמותר לגר שישא אמו או אחותו (א)מאמו שנתגיירו אבל חכמים אסרו דבר זה כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה וכן גר שבא על אמו או אחותו והיא בגיותה הרי זה כבא על ארמית:

באר היטב (1)

(א) מאמו. כתב הש"ך וכ"ש מאביו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא שחכמים גזרו וכ' והיינו בשאר האם אבל בשאר האב לא גזרו דאין אבות לעובדי כוכבים עכ"ל:

סעיף ב׳

כיצד דין גרים בעריות של שאר בשר אם היה נשוי כשהוא עובד כוכבים לאמו או לאחותו מאמו ונתגיירו מפרישין אותם ואם היה נשוי לשאר עריות ונתגייר הוא ואשתו (ב)אין מפרישין אותם:

באר היטב (2)

(ב) אין. ומ"מ מפרישין אותן שלשה חדשים משום הבחנה כדלקמן ס"ט:

(ז) בחייהן. ויש פוסקים דאפילו לאחר מיתה אסור וכ"נ דעת הטור להחמיר. ש"ך:

סעיף ג׳

עובד כוכבים אסור בשאר האם אחר שנתגייר מדברי סופרים ומותר בשאר האב אע"פ שיודע בודאי שזה שארו מאביו כגון תאומים שדבר ברור הוא שאביו של זה הוא אביו של זה אף על פי כן לא גזרו על שאר אביו לפיכך נושא הגר אשת אחיו מאביו ואשת אחי אביו ואשת אביו ואשת בנו אף על פי שנשאת לאחיו או לאחי אביו או לבנו אחר שנתגיירו וכן אחות אמו מאביה ואחותו מאביו ובתו שנתגיירו מותרות לו (ויש אוסרים (ג)באשת אביו) (טור בה"ג) אבל אינו נושא לא אחותו מאמו ולא אחות אמו מאמה ולא אשת אחיו מאמו שנשאה אחיו מאמו אחר שנתגיירה אבל אם נשאה אחיו כשהיה עובד כוכבים הרי זה (ד)מותרת לו:

באר היטב (2)

(ג) באשת. ומדברי התוספות והרא"ש נראה שיש להחמיר גם באחות אביו כמ"ד שאסור לבני נח וכ"פ הב"ח עכ"ל הש"ך:

(ד) מותרת. שאינה אשת אחיו שלא היה לו קידושין בה כיון שנשאה בגיותו וכתב הלבוש דבשאר האם נ"ל שאפילו נשא יוציא כיון שנשא באיסור דיהדות חמיר מפי:

סעיף ד׳

שני אחים תאומים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה חייבים משום אשת אחיו אבל לא (ה)חולצין ולא מיבמין:

באר היטב (1)

(ה) חולצין. שמן התורה אינם אלא אחים מן האם ולענין חליצה ויבום אחים מן האב בעינן כמ"ש בא"ע סימן קנ"ו:

סעיף ה׳

הנושא גיורת ובתה הגיורת או שתי אחיות מן האם יושב עם אחת מהן (ו)ומגרש השניה:

באר היטב (1)

(ו) ומגרש. דהא קידושין תפסי לו בה שאינן קרובות דכל גיורת כקטנה שנולדה דמי כ"כ הלבוש אבל אחיות גיורות מן האב נושא אפילו לכתחלה וכמו שנתבאר דלא נאסר בשאר האב. ש"ך:

סעיף ו׳

נשא גיורת ומתה מותר לישא אמה או בתה שלא גזרו אלא בחייהן:

סעיף ז׳

מותר לאדם לישא שתי אחיות גיורות מן האב שלא גזרו משאר האב:

סעיף ח׳

השניות כולן לא גזרו עליהן בגרים לפיכך מותר הגר לישא אם אמו ונושא אדם גיורת (ח)ואם אמה או בת בת בתה וכן בשאר השניות:

באר היטב (1)

(ח) ואם. כתב הש"ך דצ"ל אם אם אמה אבל אם אמה ובת בתה אסורות מדאורייתא ומקרא מלא הוא את בת בנה ואת בת בתה לא תקח וזה ברור עכ"ל:

סעיף ט׳

גר שנתגייר ואשתו עמו צריכים לפרוש זה מזה ג' חדשים להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה ואם אינו רוצה לקיימה אינה צריכה גט אלא יוצאה ממנו בלא גט (נ"י פ' נושאין על האנוסה):

סעיף י׳

ולענין (ט)עדות אפי' אחים מן האם מעידים זה לזה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:

באר היטב (1)

(ט) עדות. עיין בח"מ סימן ל"ג סי"א מדינים אלו:

סעיף י״א

לענין דין גר כשר לדון דיני ממונות והוא שתהא (י)אמו מישראל אבל אם אין אמו מישראל פסול (יא)לדון את ישראל אבל לחבירו גר דן (יב)ולחליצה פסול אפילו לחליצת גרים עד שיהא אביו ואמו מישראל:

באר היטב (3)

(י) אמו. ובח"מ ר"ס ז' כתב הרב דה"ה אביו מישראל וע"ש בסמ"ע:

(יא) לדון. אפילו דיני ממונות ודוקא ע"י כפי' אבל אם מקבלו עליו לדון מותר כ"כ הרא"ש והטור וכ"פ הלבוש:

(יב) ולחליצה. פי' להיות דיין בחליצה ובא"ע סימן קס"ט ס"ב נתבאר די"א דאם אביו מישראל כשר ע"ש:

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.