סימן רמ״ד – קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו
סעיף א׳
מצות עשה לקום מפני כל חכם אפי' אינו זקן אלא (א)יניק וחכים ואפי' אינו רבו (רק שהוא (ב)גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו) (טור בשם הרמב"ם ור"ן פ"ק דקדושין) וכן מצוה לקום מפני שיבה דהיינו בן שבעים שנה (אפילו הוא ע"ה ובלבד שלא יהיה רשע) (ב"י בשם התוס' ובהגהות מיי' פ"ו ומרדכי פ"ק דקדושין ור' ירוחם ור"ן ור"ת):
באר היטב (2)
(א) יניק. דזקן דקרא היינו שקנה חכמה והאי יניק פי' ב"י בשם שבולי לקט שלא הגיע לכלל מצות:
(ב) גדול. ומ"מ צריך שיהא מופלג בחכמה יותר משאר העם. ש"ך וע"ש:
סעיף ב׳
מאימתי חייב לקום מפניהם משיגיע לתוך ארבע אמותיו עד שיעברו מכנגד פניו ורכוב כמהלך דמי:
סעיף ג׳
אסור להעצים עיניו ממנו קודם שיגיע לתוך ארבע אמותיו כדי שלא יצטרך לקום מפניו כשיגיע לתוך ארבע אמותיו:
סעיף ד׳
אין עומדים מפניהם לא בבית הכסא ולא בבית המרחץ דכתיב תקום והדרת קימה שיש בה הידור (ודוקא בבית הפנימי של מרחץ אבל בבית (ג)החיצון עומדים): (ב"י בשם הגמ' ורי"ף ורא"ש ור' ירוחם ואגודה וסמ"ג סכ"ב):
באר היטב (1)
(ג) החיצון. כתב הש"ך משמע דאפילו בבית האמצעי של מרחץ עומדים כיון דיש שם שאילת שלום וכמ"ש בא"ח סימן פ"ד:
סעיף ה׳
אין בעלי אומניות חייבים לעמוד בפני תלמיד חכם בשעה שעוסקים במלאכתן ואם הוא עוסק במלאכת אחרים ורוצה להחמיר על עצמו לעמוד מפניו אינו רשאי:
סעיף ו׳
אין ראוי לחכם (ד)שיטריח על הצבור לכוין לעבור לפניהם שיעמדו מפניו אלא ילך לו בדרך קצרה כדי שלא ירבו לעמוד ואם יוכל להקיף הדרך כדי שלא יעבור לפניהם זכות הוא לו:
באר היטב (1)
(ד) שיטריח. ונראה דהיינו דוקא בזמן הש"ס או במקומות שעוד היום יושבים על הקרקע וה"ה בכל מקום שיש טירחא אבל במקום שיושבים על הספסלים ואין טירחא בדבר אין קפידא ומ"מ לא יכוין לעבור לפניהם כדי שיעמדו מפניו עכ"ל הש"ך:
סעיף ז׳
אפי' חכם שהוא ילד עומד בפני הזקן המופלג בזקנה ואינו חייב לעמוד מלא קומתו אלא כדי (ה)להדרו ואפילו זקן עובד כוכבים מהדרים אותו בדברים ונותנים לו יד לסומכו:
באר היטב (1)
(ה) להדרו. ודוקא ילד שהוא חכם יותר מהזקן אבל אם אינו חכם יותר אף שהוא שוה לו בחכמה חייב לקום מפני הזקן מלא קומתו וכ"ש שאר בני אדם כ"כ התוס' בקידושין:
סעיף ח׳
שני חכמים ושני זקנים אין אחד צריך לקום מפני חבירו אלא יעשה לו הידור (ואפי' הרב לתלמידו יעשה לו הידור קצת) (מהגהת מיימוני פ"ה דת"ת בשם רמ"ך):
סעיף ט׳
הרואה (ו)חכם עובר אינו עומד עד שיגיע לתוך ארבע אמותיו וכיון שעבר מלפניו יושב ואם הוא רבו מובהק עומד מלפניו מלא (ז)עיניו ואינו יושב עד שיתכסה מעיניו או עד שישב במקומו:
באר היטב (2)
(ו) חכם. פי' שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו וכתב הש"ך ומשמע דאסור לעמוד עד שיגיע לתוך ד' אמותיו דכיון דליכא חיובא לא מוכחא מילתא שמפניו הוא עומד אלא נראה כעומד לצרכו:
(ז) עיניו. כתב בסמ"ק כמלא רוס עיניו פי' רס"ו אמות:
סעיף י׳
אם הוא מופלג בחכמה אפי' אינו רבו דינו כרבו מובהק (מי שהוא גדול הדור ומפורסם בדורו בכך נקרא מופלג בחכמה) (ת"ה סימן קל"ח ותוס'):
סעיף י״א
אפילו בשעה שהוא עוסק בתורה צריך לעמוד מפניו:
סעיף י״ב
חכם אפי' הוא מופלג בחכמה (ח)רשאי לעמוד בפני מי שהוא בעל מעשים (ר"ן בשם הרמב"ן):
באר היטב (1)
(ח) רשאי. והטור והר"ן כתבו דחייב לעמוד מפניו וכ"כ הב"ח:
סעיף י״ג
ראה (ט)אב בית דין עומד מלפניו משיראנו מרחוק מלא עיניו עד שיעבור מלפניו ארבע אמות:
באר היטב (1)
(ט) אב"ד. כתב הש"ך דאין בזמנינו נשיא ואב"ד ואע"פ שמקבלים בקהלות ראשי ישיבות ואב ב"ד אין להם אלא דין חכם ועכשיו נהגו שלא לקום אלא מפני ראש ישיבה ואב"ד ואפשר שלא לחלק בין חכם לחכם השוו מדותיהם שכל שהוא תופס ישיבה או אב"ד נקרא חכם לעמוד מפניו ועדיין צ"ע עכ"ל:
סעיף י״ד
ראה את הנשיא עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומו או עד שיתכסה מעיניו וכולם שמחלו על כבודם כבודם מחול ואעפ"כ מצוה לכבדם ולקום מפניהם קצת:
סעיף ט״ו
כשהנשיא נכנס לבית המדרש עומדים ואינם יושבים עד שיאמר להם שבו כשאב בית דין נכנס עושים לו שורות עומדים מכאן ומכאן עד שישב במקומו כשהחכם נכנס כל שיגיע לו בארבע אמותיו עומד מלפניו אחד עומד ואחד יושב עד שנכנס במקומו:
סעיף ט״ז
בני (י)חכמים ות"ח בזמן שהרבים צריכים להם מפסיעים על ראשי העם ונכנסים למקומם ואין שבח לתלמיד חכם שיכנס באחרונה יצא לצרכיו נכנס וחוזר למקומו:
באר היטב (1)
(י) חכמים. פי' בני של חכמים ושל ת"ח או י"ל דה"ק בן חכם או תלמיד של חכם:
סעיף י״ז
בני חכמים שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור בזמן שיש בהם דעת לשמוע נכנסים ויושבים לפני (יא)אביהם והופכים פניהם כנגד אביהם ואם אין בהם דעת לשמוע הופכים פניהם כלפי העם:
באר היטב (1)
(יא) אביהם. פי' הט"ז שיש לאביהם רשות ליקח בניהם עמם בשעת כניסתן ולהחזיק בניהם אצלם במקום מושבם וכן אמרו עוד בש"ס דאף במשתה מושיבין הבנים בצד הזקנים משום כבוד אביהם עכ"ל:
סעיף י״ח
היו ביחד חכם שמופלג בחכמה והוא בחור וזקן שמופלג בזקנה והוא חכם קצת בישיבה של דין או של תורה הולכים אחר החכמה להושיב החכם בחור בראש ולדבר תחילה ובמסיבה של משתה או של (יב)נישואים הולכים אחר הזקנה להושיבו בראש ואם החכם מופלג בחכמה והזקן אינו מופלג בזקנה בכל מקום הולכים אחר החכמה ואם הזקן מופלג בזקנה והחכם אינו מופלג בחכמה בכל מקום הולכים אחר הזקנה הואיל והוא חכם קצת ואם אין שום אחד מהם מופלג לא זה בחכמה ולא זה בזקנה הזקן (יג)קודם בכל מקום:
באר היטב (2)
(יב) נישואים. כתב הב"ח דהכי פי' אם אחים או אחיות יעשו להם נשואים אע"ג שאחד גדול מחבירו בחכמה לא יקדימו לעשות נשואים קטן בשנים מפני שהוא גדול בחכמה אלא יקדימו לעשות נשואים לגדול בשנים כו':
(יג) קודם. צ"ל והוא שיהא ג"כ חכם קצת כמו ברישא וכ"ש הוא ומיירי נמי שהבחור חכם ממנו דאל"כ פשיטא. כ"כ מהרש"ל ופרישה:
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.