שולחן ערוך יורה דעה

סימן ר״ט

1 סעיפים · 1 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

השומע שחבירו נודר ואמר אמן. ובו סעיף אחד: אחד הנודר מעצמו או שהדירו חבירו ואמר אמן או דבר שעניינו כענית אמן שהוא קבלת דברים אסור אבל כשחבירו מדירו משלו אין צריך (א)לקבל דבריו:

באר היטב (1)

(א) לקבל. הטעם איתא בב"י שהרי זה יכול לאסור נכסיו עליו בע"כ וא"כ מה צורך שיקבל עליו דבריו וכתב הט"ז דזה תמוה דא"כ ה"ל לכתוב רבותא אפילו אם מוחה בפירוש ומסרב מלקבל דבריו אפ"ה חל עליו בע"כ ולמה כתב שא"צ לקבל דהיינו שהוא שותק ונראה דהכי פי' דאם ראובן מדיר את שמעון שלא יהנה מנכסי עצמו א"צ שמעון לקבל את דבריו (ובנה"כ כ' שאין פי' זה מחוור דקשה היכא קאמר אבל כשחבירו מדירו פירוש הא אינו יכול להדירו וכו' אלא הדבר פשוט כמו שפירש הב"י ולק"מ דכיון דנקט ברישא שהוא קבלת דברים וכו' ע"ש):

נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.