סימן קנ״ה – אם מותר להתרפאות מעובד כוכבים
סעיף א׳
כל מכה וחולי שיש בהם (א)סכנה שמחללים עליהם שבת אין מתרפאים מעובד כוכבים שאינו מומחה לרבים (וכל המקיזים דם הוו מומחים לענין הקזה) (טור וב"י בשם תוספות והרא"ש ובהגהות מיי' פ"ט ור' ירוחם ואגודה וסמ"ג) דחיישינן לשפיכת דמים ואפילו הוא ספק חי ספק מת אין מתרפאים ממנו אבל אם הוא ודאי מת מתרפאים ממנו דלחיי שעה לא חיישינן בהא ואם אמר סם פלוני יפה או רע יכול (ב)לסמוך עליו והוא שלא יקח ממנו אותו סם (וי"א דכל זה אינו אסור אלא כשהעובד כוכבים עושה בחנם אבל אם עושה (ג)בשכר בכל ענין מותר דחייש לפסידא דאגריה) (הגהות אשיר"י פא"מ מא"ז) (וכן נהגו להקל) אבל אם בא לרפאותו בלחש מותר והוא שלא ידע שמזכיר שם אלילים אבל אם יודע שמזכיר שם אלילים אסור אפילו אם יודע שודאי ימות ואם הוא (ד)אפיקורוס אפי' סתם לחש אסור שודאי מזכיר שם אלילים: (וכן אסור ללמוד ממנו לחש) (הגהות מרדכי פא"מ) :
באר היטב (4)
(א) סכנה. משמע דעת המחבר דאם אין בו סכנה בכל ענין מותר אבל הרא"ש וטור פסקו דבדבר שאין בו חולי ואין בו סכנה לא יתרפא ממנו כיון דאין ברפואה זו אומנות אם ימיתנו לא יתלו הדבר בחסרון ידיעתו אלא יאמרו בלא"ה הגיע זמנו למות או ששונאו היה והמיתו ולא מרע נפשיה לגבי אחרים עכ"ל הש"ך:
(ב) לסמוך. שירא שמא ישאל גם לאחרים אבל לא יקחו ממנו דכדי למכור חיישינן שמא משקר א"נ שמא יערב בו סם המות. ב"י:
(ג) בשכר. ומהרש"ל כתב דזה חידוש הוא דש"ס סתמא קאמר וגם גדולה השנאה כו' דלא חייש לשכרו היכא דליכא למיחש שמרע חזקתו ע"כ ואחריו נמשך הב"ח אבל הש"ך השיג עליהם ומסיק דהעיקר כדעת הרמ"א ע"ש:
(ד) אפיקורוס. פי' עובד כוכבי' אפי' הוא מומח' לרבים. הרא"ש:
סעיף ב׳
עובד כוכבים שבא לרפאות את ישראל ואמר ליה קח ממים אלו או מאילן פלוני שהם של אלילים אסור אבל אם אמר לו קח ממים אלו או מאילן זה ולא הזכיר לו שם אלילי' אעפ"י שאין מאותם מים ואותו אילן מצויים אלא של אלילים מותר כיון שלא (ה)תלה הרפואה במה שהם אלילים ויש אוסרים גם בזה (ו)אפילו באומר לו הבא עלים סתם והביא לו מעצי אשרה:
באר היטב (2)
(ה) תלה. כתב הב"ח מיהו אפילו אינו אומר בפירוש אלא שכך אנו למדין ממשמעות דבריו והוא על ב' דרכים א' הוא כשאותן מים או אילן מצויים יותר והעובד כוכבים אומר קח מאלו אסור אפי' לא אמר בפירוש קח מאלו של עבודת כוכבים הב' הוא כשאין מצוי אלא אלו ואמר קח מאלו של עבודת כוכבים נמי אסור ואין היתר אלא כשאין מצוי יותר וגם לא אמר קח מאלו של עבודת כוכבים ודלא כהש"ע עכ"ל ולעד"נ שגם המחבר מודה לזה. ש"ך:
(ו) אפילו. והסכמת הפוסקים כסברא הראשונה וכ"פ האו"ה. ש"ך:
סעיף ג׳
בשאר (ז)איסורים מתרפאים במקום סכנה אפי' דרך הנאתן ושלא במקום סכנה כדרך הנאתן אסור שלא כדרך הנאתן מותר חוץ מכלאי הכרם ובשר בחלב שאסורים אפילו שלא כדרך הנאתן אלא במקום סכנה: הגה ועיין לעיל סימן קכ"ג י"א דכל איסורי הנאה מדרבנן מותר להתרפאות בהן אפילו חולה (ח)שאין בו סכנה (ר"ן פכ"ש בשם י"א וריב"ש סי' מ"ה) ואפי' יין נסך בזמן הזה מותר להתרפאות בו ולעשות ממנו מרחץ אע"פ שהוא כדרך הנאתן ובלבד שלא יאכל וישתה האיסור הואיל ואין בו סכנה וכל שכן דמותר לזלף יין על גבי אש דאפי' לבריא מותר דריחא לאו מילתא היא (ארוך כלל ל "ט) . מותר לשרוף שרץ או שאר דבר איסור ולאכלו (ט)לרפואה אפילו חולה שאין בו סכנה חוץ מבעצי עבודת כוכבי' (ארוך כלל ל"ב) וכל חולה שמאכילין (לו) איסור צריכים שתהא הרפואה (י)ידועה או על פי מומחה (שם כלל נ"ט) ואין מתירין שום דבר איסור לחולה אם יוכל לעשות הרפואה בהיתר כמו באיסור אע"פ שצריך לשהות קצת קודם שימצא ההיתר מאחר שאין סכנה בדבר (בית יוסף ותשובת הרשב"א סוף סימן קל"ד):
באר היטב (4)
(ז) איסורים. פירוש איסורי הנאה מתרפאים כו' לצורך רפואה אבל שלא לצורך רפואה אפילו שלא כדרך הנאתן אסור הרא"ש ופשוט הוא והיינו באיסורי הנאה אבל באיסורי אכילה שרי כדאי' בפוסקים עכ"ל הש"ך:
(ח) שאין. אפילו דרך הנאתן וכ' המרדכי דמותר לאכול חלב חי אפי' חולה שאין בו סכנה ומיהו אדם בריא יזהר וגם אסור לאדם בריא לעשות לו מרחץ מסתם יינם דסיכה בכלל שתיה הוא. או"ה. אבל לחולה מותר דעובדי כוכבים בזה"ז לאו עובדי עבודת כוכבים הן וע"ל ס"ס ק"ח ס"ה בהג"ה מה שהקשה הש"ך וע"ש:
(ט) לרפואה. ואפילו איסורי הנאה דקי"ל כל הנשרפין אפרן מותר חוץ מעצי עבודת כוכבים ויי"נ. ריב"ש:
(י) ידועה. ע"פ מה שנתבאר בא"ח סימן שכ"ח וסימן תרי"ח ע"ש:
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.