סימן קמ״ט – דיני יריד מעובדי כוכבים
סעיף א׳
עיר שעושים בה יריד ביום חגם והעובדי כוכבים מתקבצים מכמה מקומות והולכים שם לכבוד עבודת כוכבים מותר לילך חוצה לה ואסור (א)ליכנס בתוכה היתה חוצה לה מותר ליכנס בתוכה ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה (ב)(דהיינו שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת):
באר היטב (2)
(א) ליכנס. כ' הרמב"ם בפי' המשנה ודע שכל עיר של אומה עבודת כוכבי' שיהי' להם בית תפלה שהוא בית עבודת כוכבי' בל"ס אותה העיר אסור לעבור בה בכונה וכ"ש לדור בה אבל בעת שאנחנו תחת ידיהם בעונותינו ושוכני' בארצותיהם ונתקיים בנו מה שנא' ועבדת' שם וגו' ואם העיר דינה כן ק"ו בית עבודת כוכבים עצמה שהוא אסור לנו כמעט לראותו וכ"ש ליכנס בו עכ"ל:
(ב) דהיינו. פירשו הש"ך וט"ז שאין עוברים מאותה העיר שבה העבודת כוכבי' לעיר אחרת אבל אם היה שם מהלך מאותה עיר שיש שם עבודת כוכבי' והלאה שרי דאמרי אינשי שלפי דרכו הולך לעיר ההיא וכן פירש"י והר"ן ודלא כהב"ח שהפך הדברים מיהו הרמב"ם מפרש בענין אחר אבל אין כן דעת כל הפוסקים עכ"ל:
סעיף ב׳
בד"א באכסנאי אבל בן (ג)עיר מותר ואם הולך בשיירא מותר: הגה חצר של עבודת כוכבים י"א דדינו כעיר של עבודת כוכבים (טור בשם הרשב"א) ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם (טור בשם ר' יונה והרא"ש) וי"א דבכל (ד)ענין אסור אם אין דרך עובר בו למקום אחר אבל כשדרך עובר בו למקום אחר לכולי עלמא מותר וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר (רשב"א) ומ"מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו (ד"ע וכן משמע בספר חסידים) ועיין לעיל סימן קמ"ב:
באר היטב (2)
(ג) עיר. אבל מי שאינו בן עיר אפי' אם דרים שם ג' או ד' יהודיה אסור ליכנס לשם ולא תלינן דלדבר עם איזה יהודי נכנס מיהו נראה היכא דדרים שם מנין אפילו ליכא מנין בעלי בתים אלא עה נערים ומשרתים קהל איקרי ושרי עכ"ל הש"ך:
(ד) ענין. אפילו שלא ביום האיד וכתב הרשב"א גבי עיר דאפילו על עסקי רבים ואפי' על פיקוח נפש אפשר דאסור ליכנס בו אבל הר"ן ס"ל דבסכנת נפשות שרי וע"ל סי' ק"נ ס"ג וס"ס קנ"ז:
סעיף ג׳
הולכים ליריד של עובדי כוכבי' ולוקחים מהם בהמה עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהם בד"א בלוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס אבל הלוקח שם מן התגר אסור מפני שהוא נותן מכס (ואף אם (ה)יניחו לו המכס אסור) (טור) והמכס לאלילים עבר ולקח בהמה נושר (ו)פרסותיה מהארכובה ולמטה ואם כסות וכלים לקח ירקבו לקח מעות וכלי מתכות יוליכם (ז)לים המלח לקח עבד לא מעלין ולא מורידין:
באר היטב (3)
(ה) יניחו. שהרי נהנה שמנחת לו המכס טור והר"ן ופסק הב"ח דהיינו דוקא ביחידים אבל כשעושים חירות לכל אדם בשוה אין בזה איסור אבל אם אין מניחין המכס אלא כשמניח עטרה בראשו לכבוד עבודת כוכבים אפי' מניחין לכל אדם אסור וכתב הש"ך מיהו כל זה מדינא אבל האידנא הכל שרי דלאו עובדי עבודת כוכבים הן ומש"ה אין חוששין לשום דבר ונהגו היתר אף ביריד ביום אידם ואפי' נותנים מכס לכומרים עכ"ל:
(ו) פרסותיה. פירשו התוספות דדי בכך ויכול להיות שמותרת בהנאה ואע"ג דבשאר דברים אסורים בהנאה מ"מ בבהמה סגי בקנס זה ולא צריך לעקר יותר ואם רוצה מעקר יותר ולא כפרש"י שאסור לגרום טריפות לבהמה עכ"ל הט"ז:
(ז) ליה"מ. ובהניחו המכס ליחיד דאסור משום שנהנה נראה מדברי הב"ח דסגי בהולכת הנאה לים המלח ועיין שם. ש"ך:
סעיף ד׳
אם המכס הוא לכהנים ואוכלים ושותים אותו ואין קונים ממנו לא תקרובת אלילים ולא נוייה מותר. הגה (ח)וסתם יריד בזמן הזה מותר דסתמא לאו לעבודת כוכבים הוא. במקום שדרך עובדי כוכבים המוכרים לומר ועוד פשוט לאלוה מותר לקנות ממנו דאפשר שיתננו (ט)לעניי עובדי כוכבים (טור בשם ב"ה) אבל אם מפרש בהדיא לעבודת כוכבים שלו או (י)שידוע שהוא לעבודת כוכבים או שאומר לקדש פלוני אסור לקנות ממנו (שם וכן פשוט בתוס' ובהגמי"י):
באר היטב (3)
(ח) וסתם. כ' הט"ז נ"ל פשוט שאין בכלל זה במקום ששם מתקבצים עובדי כוכבים הרבה ואומרים ששם מוחלים להם עונותיהם שזה ודאי לשם עבודת כוכבים הוא ואסור לשאת ולתת עמהם. שם:
(ט) לעניי. כ' בדרישה מכאן נראה דמכ"ש דמותר ליתן לענייהם סתם כשהם חוזרין על הפתחים ואין צריכין שיאמר להם שנותן בשביל אלהים חיים שלנו וכתב הב"ח וט"ז דאם אומר לאלוה שלו אסור:
(י) שידוע. כתב מהרי"ק דוקא היכא שיוצא מכיס של ישראל לעבודת כוכבים אבל היכא שהיה מכס מקדם ולא היו קונים ממנו שום דבר לעבודת כוכבים ואח"כ קם שר ואמר שמעות היהודים יותן לעבודת כוכבים ואמנם לא הוסיפו על היהודים בשביל כן לפרוע יותר ממה שהיו פורעין מקדם מותר שהרי אינו יוצא מכיסו של ישראל אלא מכיסו של השר אשר המכס שלו עכ"ל:
סעיף ה׳
ישראל ההולך ליריד שמוכרים שם אלילים וצרכיה אסור לישא וליתן עמו שאנו (יא)אומרים אלילים מכר ודמי אלילים ביד ישראל אסור: (אבל מותר לישא וליתן עם עובד כוכבים שהלך שם (טור):
באר היטב (1)
(יא) אומרים. דאל"כ למה לו לילך שם אבל בעובד כוכבים אין אנו תולים שמכר שם עבודת כוכבים אבל אם היה ידוע שמכר שם עבודת כוכבים אף בעובד כוכבים היה אסור כדלעיל סי' קמ"ד דדמי עבודת כוכבי' ביד עובד כוכבים אסור מסתמא אא"כ ידוע שמכרה שלא לקנות בדמיה עבודת כוכבים אחרת ודלא כלבוש שנמשך אחר דברי הרי"ף שדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרים ואנן לא קי"ל הכי עכ"ל הש"ך:
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.