סימן קכ״ח – דין מקום שיש בו יין ונתיחד עובד כוכבים שמה
סעיף א׳
עובד כוכבים שנתייחד עם היין אפילו ברשותנו אפילו שעה מועטת אסור בהנאה אבל מי שנודע לנו (א)שאינו עובד עבודת כוכבים מותר לייחד יין אצלו ברשותנו לזמן מועט כגון כדי שילך כדי מיל או יותר אפילו בעיר שכולה עובדי כוכבים ואפילו הודיעו שהוא מפליג אבל אין (ב)מפקידין אצלו יין בביתו ואפילו בבתינו אסור אם הוא לזמן מרובה ואם עבר והפקיד אסור בשתיה. (עובדי כוכבים שבחוצה לארץ אע"פ שאינן עובדי עבודת כוכבים מ"מ אין (ג)מייחדים יין אצלם) (ב"י בשם הרשב"א):
באר היטב (3)
(א) שאינו. כגון גר ותושב וישמעאלים טור ורשב"א ורמב"ם. ובפרישה דייק מהכא דמגע גר תושב מותר בשתיה דאל"כ ניחוש למגעו וכ' עליו הש"ך דזה תימה דהא פסק המחבר לעיל סימן קכ"ד ס"ב דמגע גר תושב אסור בשתיה אלא ה"ט כמ"ש רש"י דכיון דלא פלח עבודת כוכבים לא נגע ולא מנסך מיהו נראה דהיינו דוקא אם הוא בענין שאין לחוש שנגעו לשתות או להנאה אחרת כדלקמן ס"ד בהג"ה:
(ב) מפקידין. אפי' בעיר שרובה ישראל ש"ס וכתב הב"ח דלא שרי בהנאה אלא בידוע שלא נגע הא לאו הכי אסור אף בהנאה משום שאנו חוששין שמא החליפו בשלו ושלו ודאי אסור כיון שאינו חושש על מגע עובד כוכבים עכ"ל הש"ך:
(ג) מייחדים. כתב הש"ך היינו לכתחילה אבל בדיעבד שרי אפילו בשתיה היכא דליכא למיחש שנגעו כדי לשתות ממנו כדלקמן ס"ד:
סעיף ב׳
עובד כוכבים שנמצא בבית שבו יין אם יש לו מלוה על אותו יין כגון שעשאו אפותיקי (או משכנו לו) (טור) אסור ואפילו היה היין (ד)חתום בחותם אחד אבל אם אין לו מלוה על היין אף על פי שיש לו מלוה על ישראל בעל היין והגיע זמן המלוה מותר ואפילו היה עומד בצד היין סמוך לו ממש בכדי פישוט ידים ואפי' אין ביין שום (ה)חותם מפני שמאחר שהוא יודע שיפסיד ישראל יינו הוא ירא ליגע (הרא"ש) ואפילו נמצא בידו קצף שרגיל לעלות על פי היין מות' שאנו תולי' לומ' מדופני החבית לקחו ולא מפיו: הגה אבל דברים שאינם נמצאים אלא על פי החבית אסור (טור) וכן אם מצא שהעובד כוכבים תופס הברזא בידו היין אסור ולא אמרינן דהברזא מנפשיה נפל והעובד כוכבים הגביהו (מרדכי פ' השוכר בשם ראבי"ה) דתלינן תמיד בדבר (ו)הרגיל:
באר היטב (4)
(ד) חתום. נראה למאי דכתב הר"ב בסימן ק"ל ס"ב דבדיעבד סגי בחותם א' אפילו במפקיד א"כ כ"ש הכא והא דסתם כאן כדברי המחבר משום דסמך עצמו אלקמן סימן ק"ל דהתם עיקר דוכתא דדין זה ט"ז וש"ך:
(ה) חותם. ואפילו החביות פתוחות רשב"א וכתב הב"ח ומיהו ודאי דוקא בבית פתוחה לר"ה וישראלים עברו שם הא לאו הכי לא מירתת וע"ל סימן קל"א:
(ו) הרגיל. אבל לא חיישינן שהכניס אצבעו לפנים ונגע בו או שנגע ביין שיצא לחוץ דרך הברזא שאז נאסר מה שבפנים ג"כ ע"י ניצוק כיון דלא חזינן ריעותא לפנינו ולפ"ז לדידן בזה"ז שרי אף בשתיה במקום הפסד דהוי מגע עובד כוכבים ע"י ד"א שלא בכוונה כדלעיל סימן קכ"ד סכ"ד בהג"ה עכ"ל הש"ך והט"ז חולק ע"ז ופסק דאסור כאן הכל אפי' בהפסד מרובה (ובנה"כ מחזיק דבריו שבש"ך וכתב דעיקר דלדידן שרי אף בשתיה דהוי מגע עובד כוכבים ע"י ד"א שלא בכוונה) ע"ש:
(ח) סתומות. דיכול לישמט ולומר ישן הייתי ולכך לא פתחתי לך:
סעיף ג׳
בית שיש לישראל ועובד כוכבים יין בתוכו ונכנס העובד כוכבים וסגר הדלת אחריו (ז)במנעול מבפנים שאם בא ישראל ליכנס אינו יכול ליכנס שלא מדעת העובד כוכבים היין אסור (הרא"ש) ואם היו נקבים בדלת שישראל יכול להסתכל ולראות משם כל החביות מותרות בשתיה אפילו הן פתוחות ואם לאו את שיכול לראות דרך שם מותר והשאר אסור בהנאה אפילו חביות סתומות אם שהה כדי שיפתח ויגוף ותגוב (פירוש ויגוף ויעשה מגופה אחרת ופי' ותגוב וינגב וייבש) ואפילו היה ישראל דר באותו בית:
באר היטב (3)
(ז) במנעול. כ' ב"י בשם תשובת רשב"א דוקא שידוע שנעלו בפנים אבל אם אין ידוע אע"פ שיש מנעול בפנים אין אוסרים מספק והיינו ביום אבל בלילה אמרי' מסתמא שנעלו גם מה שכ' אח"כ ביש נקבים בדלת דמותר היינו ג"כ ביום אבל בלילה אסור כ"כ רמ"א ס"ס ק"ל:
(ט) בשתיה. אע"פ שאינו נתפס כגנב על הכניסה דמירתת שמא יבא ישראל ויראהו נוגע הרא"ש והיינו דוקא כשהעובד כוכבים יודע דמגע עובד כוכבים אסור לישראל ושיפסיד יינו בכך הא לאו הכי לא שייך מירתת וע"ל ר"ס קט"ו ש"ך:
(י) שנגעו. ואפ"ה שרי בהנאה במקום הפסד בזה"ז כדלעיל ר"ס קכ"ג ש"ך:
סעיף ד׳
בית שאין בו אלא יינו של ישראל ונמצא עובד כוכבים בתוכו אם אין הדלת נעול מותר בשתיה ואם הוא נעול במפתח מבפנים אם אינו נתפס כגנב אסור בהנאה ואם הוא נתפס כגנב על הכניסה מותר בשתייה: הגה וי"א דבזמן הזה שאין העובדי כוכבים מנסכין אפילו אינו נתפס כגנב שרי אא"כ יש לחוש שנגעו לשתות ממנו או להנאה אחרת (כך הוא בהגהות אשיר"י פ' השוכר ועיין ס"ק ד') מיהו אם פי החבית רחב או שהוא בקנקן שיש לחוש שמא נגע בו דרך מתעסק חיישינן (מרדכי פ' השוכר ובב"י בשם התוספות ובסמ"ג):
סעיף ה׳
היו בשוק חביות יין ונמצא עובד כוכבים ביניהם אם הוא עובד כוכבים חלש שאימת שופטי העיר עליו ואם ימצאוהו נוגע נתפס כגנב מותר בשתייה ואם לאו אסור בהנאה. (ועיין לקמן סי' קכ"ט עוד מדינים אלו):
נוסח השולחן ערוך: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ״ח; באר היטב: תורת אמת 357 – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.