שולחן ערוך אבן העזר

סימן צ״ח – פטרה משבועה או ייחד לה מטלטלין גובה בלא שבועה

7 סעיפים · 7 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

אם פטרה הבעל משבועה גובה כתובתה בלא שבועה וכפי לשון הפיטור היא נפטרת כיצד כתב נדר (א)ושבועה אין לי עליך אינו יכול להשביעה שום שבועה אבל משביע את יורשיה אם גירשה ומתה יורשיה נשבעים שבועת היורשים ואת הבאים ברשותה כגון אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה והלקוחות תובעים כתובתה נשבעים שלא פקדתנו ואם היא עדיין קיימת לא יגבו הלקוחות אא"כ תשבע היא שלא נפרעה. הגה וע"ל סי' ק"ה פטר אשתו בשעת (ב)מיתתו מן השבועה נוטלת כתובתה בלא שבועה אבל אם ראו אותה אחר כך מפסדת הנכסים צריכה לישבע (מרדכי סוף הכותב) ואם יש עדים שהפסידה או נתנה לאחרים או שהיא מודה צריכה לשלם ואינה נאמנת לומר שבעלה צוה לה כך (תשו' הרא"ש כלל נ') אבל אם עשאה נאמן בפירוש על כל (ג)דבר כשני עדים נאמנת: (ס"ה)

באר היטב (3)

(א) ושבועה. ל"ד כתב ה"ה אם אמר כי מחילה מהני באמירה בעלמ' נ"י. וכתב הר"ן ר"פ אע"פ דאם פטרה משבועת כתובה פטרה אף משבועה על התו' ח"מ ב"ש. אם אמר הבעל בשעת מיתתו הוו יודעים שנכסי אינם מספיקים לכתובת אשתי הרי זה פטרה משבועה והודה בשעת מיתתו שהוא חייב לה ולא אתפסי צררי כנה"ג וכ"כ בספר מעשה חייא בתשובה סי' ב':

(ב) מיתתו. דאז הוי כאלו נתן לה במתנה כל צררי שנתן לה או מה שלקחה בעצמה לכן אפי' לא אמר ממני ומיורשי א"י היורשים להשביעה ועי' ב"ש:

(ג) דבר. כלומר שכתב בפירוש על כל דבר שתאמר תהיה נאמנת אבל אם לא כתב רק סתם תהיה נאמנת כשני עדים לא קאי רק על פטור השבועה שתהיה נאמנת כשני עדים שיאמרו שיפרע לה הכתובה אבל לא לענין שאר דברים שתאמר בנכסי בעלה ח"מ:

סעיף ב׳

ומשביעין ג"כ (ד)יורשיה והבאים ברשותה אם פגמו הכתובה או אם נעשו אפוטרופוס ואפי' אם נתן לה רשות למנות אפוטרופוס:

באר היטב (1)

(ד) יורשיה. עיין סמ"ע ר"ס פ"ד ועיין ב"ש ח"מ:

סעיף ג׳

כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותיך אינו יכול להשביעה לא איתה ולא יורשיה ולא את הבאים ברשותה שום שבועה אבל יורשיו והבאים ברשותו כגון לקוחות שקנו ממנו משביעים אותה ואת יורשיה ואת הבאים ברשותה כגון אם נתגרשה ומתה אבל אם נתאלמנה ומתה קודם שנשבעה אין יורשיה ולא הבאים ברשותה גובין כתובתה:

סעיף ד׳

כתב לה נדר ושבועה אין לי וליורשי ולא לבאים ברשותי לא עליך ולא על יורשיך ולא על הבאים ברשותיך אינו יכול להשביע לא הוא ולא יורשיו ולא הבאי' ברשותו לא אותה ולא יורשי' ולא הבאים ברשותה ואפי' פגמה היא או היורשים כתובתה או יורשים מן היורשים אבל אם נעשית אפטרופסת לאחר מיתת הבעל לזה אינו מועיל הפטור אבל לאפוטרופסת שנעשית בחיי בעלה מועיל שאפי' ע"י גלגול אינו יכול (ה)להשביעה ויש מי שאומר שאפי' לא פטרה (ו)אין היורשים יכולים להשביעה על אפוטרופסות שנעשית בחיי בעלה:

באר היטב (2)

(ה) להשביעה. והרמב"ן והריטב"א ס"ל דיוכל להשביעה ע"י גלגול אעפ"י שפטרה בפירוש ועיין בח"מ סי' צ"ג:

(ו) היורשים וכו'. כתב הח"מ מיהו ע"י גלגול אפשר דיוכל לגלגל עליה ע"ש. וב"ש כתב בפשיטות דאפילו ע"י גלגול אין משביעים אותה לדיעה זו וט"ז כתב דלא קי"ל כדיעה זו שהרי בח"מ סי' צ"ג סעיף ג' איתא שם אם מת הרי היורש משביע את שותף אביו ולא אמרינן מדלא השביע אותו מחל לו ע"ש:

סעיף ה׳

על מה שמכרה בין מיתה לקבורה לצורך קבורה אין משביעין אותה אפי' ע"י גלגול:

סעיף ו׳

כתב דלא נדר דלא שבועה אפי' אמר מנכסי אילין היורשים משביעין אותה אא"כ פטרה בפירוש מהיורשים:

סעיף ז׳

אע"פ שהאמינה על יורשיו ועל הבאים מכחו אינו מועיל לגבות מהלקוחות בלא שבועה: הגה וי"א דגם לגבי יורשיו אינו מועיל פטור ונאמנות שהאמין לה אפי' פטרה בפי' לגבי (ז)יורשיו (ר"י ור"ח והרא"ש) ודוקא כ"ז שהיא קיימת אבל אם מתה או אינה יכולה לישבע יורשיה או היא נוטלין כתובתה כך בלא שבועה (ריב"ש סי' קס"ט ובסי' ק"ח) ונ"ל דכן ראוי להורות :

באר היטב (1)

(ז) יורשיו. מ"מ קנין מהני כשנותן פטורים בפירוש מיתומים ב"ש. וח"מ כתב דאפי' קנין לא מהני ע"ש:

נוסח השולחן ערוך: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ״ו; באר היטב: מהדורת תורת אמת – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.