סימן פ״ג – חבלת אשת איש למי הוא
סעיף א׳
החובל באשת איש השבת והריפוי (א)לבעלה והצער שלה והבשת והנזק אם בגלוי הוא כגון שחבל בפניה ובצוארה או בידה וזרועותיה השליש שלה ושני שלישים לבעל ואם בסתר הוא הנזק השליש לבעל וב' שלישים לאשה של בעל נותנין לו (ב)מיד ושל אשה ילקח בהם קרקע והבעל אוכל פירות ואינה יכולה למחול לא על חלקו ולא על חלקה ואם מחלה אינה מחילה ומ"מ אינו יכול לתבוע (ג)חלקה אלא בהרשאתה בד"א כשחבלו בה אחרים אבל הבעל שחבל באשתו חייב לשלם לה מיד כל הנזק וכל הבשת והצער הכל שלה ואין לבעל בהם פירות ואם רצתה ליתן הדמים לאחר נותנת והבעל מרפא אותה כדרך שמרפא כל חוליה: הגה חירף אותה שום אדם בדברים אע"פ שהמבייש בדברים פטור אם פייסוה בממון (ד"ע) אם חרפוה (ד)בגלוי לו ב' חלקים ולה חלק א' ואם בסתר לה ב' חלקים ולו חלק א' (טור):
באר היטב (4)
(א) לבעלה. ר"ל שנותנין לידו והוא מתעסק ברפואתה ח"מ וע' בי"ד רס"ז:
(ב) מיד. ואם מתה קודם שגבתה אינו יורש חלקה דהוי ראוי ב"ש:
(ג) חלקה. היינו כשגבה כבר חלקו אבל אם לא גבה אמרינן אגב שתובע חלקו תובע ג"כ חלקה ב"ש:
(ד) בגלוי. כלומר בפני רבים. ואם אמר בסתר כלומר בפני שני עדים כ"כ הרא"ש כלל מ':
סעיף ב׳
המזיק את אשתו בתשמיש המטה חייב בנזקיה:
נוסח השולחן ערוך: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ״ו; באר היטב: מהדורת תורת אמת – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.