סימן ע״ט – חיוב רפואתה
סעיף א׳
רפואתה כיצד לקתה חייב לרפאותה בין רפואה שיש לה (א)קצבה בין רפואה שאין לה קצבה אבל אלמנתו אינה מתרפאת מנכסיו אלא ברפואה שאין לה (ב)קצבה שהוא דומה למזונות:
באר היטב (2)
(א) קצבה. פרש"י שאינה חולה תדיר. וה"ה אם היא חולנית תדיר והרופא רוצה ליקח דבר קצוב ורצה לרפא אותה כל זמן שתצטרך ג"כ מיקרי רפואה שיש לה קצבה ח"מ:
(ב) קצבה. וכן בימי לידתה מחויבים ליתן לה מזונות כנהוג שנותנים ליולדת ד' שבועות תשו' מהרש"ל סי' מ"ה:
סעיף ב׳
רצו היורשין לקצוב עם הרופא כדי שיהיה לה קצבה ויפטרו ממנה הרשות בידם:
סעיף ג׳
אם ראה הבעל שהחולי (ג)ארוך יכול לומר לה הרי כתובתיך מונחת או רפאי עצמך מכתובתיך או הריני (ד)מגרשך ונותן כתובה ואין ראוי לעשות (ה)כן מפני דרך ארץ:
באר היטב (3)
(ג) ארוך. הח"מ כתב ה"ה בחולה שאינו ארוך. והב"ש כ' דוקא חולה ארוך ע"ש:
(ד) מגרשך. ואם אינו רוצה לגרשה ולא לרפאותה כופין אותו. וכל מה שלותה לצורך רפואה חייב לשלם ש"ג וכ"כ כנה"ג:
(ה) כן. כתב מהרש"ל בזמן הזה שאין מגרשין בע"כ מחויב לרפאות אותה אפי' חולה ארוך ואינו מועיל מה שמוכן ליתן לה כתובה ולגרשה. וב"ש כ' דאפי' בזמן הזה דאיכ' חר"ג יוכל לגרשה ע"ש וכ"כ הח"מ בשם הרב מהר"א מזרחי:
נוסח השולחן ערוך: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ״ו; באר היטב: מהדורת תורת אמת – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.