שולחן ערוך אבן העזר

סימן נ״ד

1 סעיפים · 3 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

דין הפוסק לבנו או לבתו ומת. ובו סעיף אחד: מי שצוה לתת לבתו כך וכך מעות לפרנסתה ליקח בהם (א)קרקע בין שהיה שכיב מרע בין שהיה בריא ומת והרי המעות ביד השליש ואמרה הבת תנו אותם לבעלי כל מה שירצה יעשה בהם אם היתה גדולה ונשאת הרשות בידה ואם עדיין מאורסה היא יעשה (ב)שליש מה שהושלש בידו ואם עדיין קטנה היא אפי' נשאת אין שומעין לה אלא יעשה שליש כמו שצוה האב (וי"א דבעינן שהושלש מתחלה (ג)לכך וע' בח"ה סי' רצ"ב):

באר היטב (3)

(א) קרקע. אבל אם הניח קרקע לבתו ומת אין רשות ביד הבעל למכור הקרקע דהא גם היא אין לה רשות למכור הקרקע שירשה מאביה עד שתהיה בת עשרים ר"ן:

(ב) שליש. ויקח קרקע ואם היא אח"כ רוצה למכור הקרקע וליתן המעות לבעלה הרשות בידה דהא קרקע זו לא ירשה מאביה ר"ן עיין ב"ש ובה"י:

(ג) לכך. אבל אם לא הושלש מתחלה לכך בזה לא אמרינן מצוה לקיים דברי המת ולא קנתה הבת כלל ח"מ:

נוסח השולחן ערוך: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ״ו; באר היטב: מהדורת תורת אמת – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.