שולחן ערוך אבן העזר

סימן ל״ב – כיצד האשה מתקדשת בשטר

4 סעיפים · 5 ס״ק באר היטב · 0 שיעורים ממופים

סעיף א׳

בשטר כיצד כותב לה על הנייר או על החרס אע"פ שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי ונותנו לה בפני עדים וצריך שיכתוב אותו לשם האשה המתקדשת כמו בגט ואם כתבו שלא לשמה אינה מקודשת ואינו כותבו אלא לדעתה ואם כתבו שלא לדעתה הרי זו ספק (א)מקודשת:

באר היטב (1)

(א) מקודשת. בלא"ה היא ספק מקודשת מחמת הנייר כמ"ש בסעיף שאח"ז שמא ש"פ אלא נ"מ אם התנה דלא מקדש בנייר רק בשטר כשר אפ"ה הוי ס"ק ח"מ גם נ"מ בספק זה הולד ספק ממזר. ובחשש שמא ש"פ הנייר אינו אלא חשש דרבנן ב"ש:

סעיף ב׳

אע"פ שהשטר (ב)פסול לקדש בו שמין את הנייר אם יש בו שוה פרוטה מקודשת ואם לאו הרי זו ספק מקודשת:

באר היטב (1)

(ב) פסול. כלומר אפי' בכתבו שלא לשמה ונתנו לה בתורת שטר שהוא פסול מ"מ שמין הנייר ולא אמרו פסול אלא באומר בפירוש שאין מקדשה בתורת כסף אף שיהיה הנייר שוה הרבה. וב"י נסתפק אי מיירי אפי' קידש בו בתורת שטר אפ"ה שמין וכו' ע"ש. ובאמת מבואר להדיא בש"ס דף מ"ח ב"ח ובנחלת צבי:

סעיף ג׳

אם היא קטנה או נערה ומקדשה ע"י אביה בשטר כותב בתך מקודשת לי:

סעיף ד׳

יש מי שאומר שצריך שיזכיר שמות האיש והאשה בשטר קדושין כשם שצריך להזכירם בגט: הגה כתבו על דבר המחובר (ג)לקרקע או על איסורי (ד)הנאה י"א שהוא פסול (המ"מ פ"ג דאישות) ויש (ה)מכשירים (הרשב"א סי תר"ג) וא"צ לכתוב זמן בשטר קידושין (ר"י) כתבו בכתב ידו ואין עליו עד מקודשת מספק (נ"י פ"ד אחין) נתן לה שטר ואמר לה ע"מ שהנייר שלי אינה מקודשת (הר"ן פ"ק דקדושין):

באר היטב (3)

(ג) לקרקע. אבל המקדש בדבר המחובר לקרקע לשם כסף מקודשת ב"ח בשם הרשב"א וכ"כ בה"י ועיין ח"מ:

(ד) הנאה. הרשב"א בתשובה סימן תר"ג מסיק ע"פ הירושלמי דבאיסור הנאה מן התורה אינה מקודשת ובאיסור הנאה דרבנן מקודשת והובא לעיל סימן כ"ח והתימא על רמ"א שלא הזכיר חילוק זה:

(ה) ויש מכשירים. עיין ח"מ שחולק וכתב דאין כאן יש מכשירים ע"ש:

נוסח השולחן ערוך: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ״ו; באר היטב: מהדורת תורת אמת – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.