סימן כ׳ – באיזו ביאה חייב הבא על הערוה
סעיף א׳
הבא על אחת מן העריות דרך איברים או שחבק (א)ונשק (ב)ונהנה בקירוב בשר הרי זה לוקה וחשוד על העריות: הגה והבא עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה כיון שהערה בה דהיינו שהכניס העטרה חייב עליה מיתה או כרת ואין צריכים לראות כמכחול בשפופרת אלא משיראו העדים אותם דבוקים זה בזה כדרך המנאפים נהרגים על זה (טור) והאשה נאסרת על בעלה (נ"י פ' שני דיבמות) אשה גדולה שבא עליה קטן פחות מבן ט' שנים אינה חייבת מיתה על ידו (טור) ונ"ל דה"ה אינה נאסרת על בעלה ולכן כתב הרב בעל הטורים הרבה דינים אימתי חייבים מיתה או לא נפקא מיניה בזמן הזה באיזה ביאה אשה נאסרת על בעלה וע' בפנים אשה פחותה (ג)מבת שלש אין ביאתה ביאה (טור) דכל פחותה משלש שנים אין ביאתה ביאה ובתוליה חוזרין (בהגהות דיבמות) אפילו נתעברו השנים בתוליה חוזרין (דברי הרב מהירושלמי):
באר היטב (3)
(א) ונשק. לרמב"ם חייב מלקות מן התורה כשחבק או נשק חייבי כריתות או מיתות ב"ד. ובחייבי לאוין ליכא מלקות. והרמב"ן ס"ל אפי' בח"כ או מיתות ב"ד אינו אלא מדרבנן. אפי' אם אינו עושה דרך חבה ס"ל להרמב"ם מדאוריית' אסור והרמב"ן ס"ל דאסור מדרבנן עיין ב"ש:
(ב) ונהנה. היינו או נהנה בקירוב בשר בה"י:
(ג) מבת שלש. אם היא אנוסה לבוא עליה איש א' והיה ע"פ דין תיהרג ואל תעבור ולא מסרה נפשה מותרת לבעלה עיין ב"ש ח"מ:
סעיף ב׳
נשים המסוללות (פי' המשחקות ומתחככות זו בזו) (ד)אסור ממעשה ארץ מצרים שהוזהרנו עליו וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו איסור ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה ומונע הנשים הידועות בכך מלהכנס לה ומלצאת היא אליהן:
באר היטב (1)
(ד) אסור. אבל אינה נאסרת לבעלה ולא נפסלה לכהן רמב"ם עיין ב"ח ובה"י:
נוסח השולחן ערוך: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ״ו; באר היטב: מהדורת תורת אמת – באמצעות ספריא (נחלת הכלל). השיוך של קטעי השיעור לסעיפים נעשה אוטומטית; "משוער" = יש לבדוק.